שביט האלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:Q23054 |
M.m.r.genius (שיחה | תרומות) הדגשתי את אי הסבירות שרבי יהודה בן חנינה יכל בכלל לראות את היילי |
||
שורה 1:
'''[[שביט]] היילי''', המסומל באופן רשמי כ-'''1P/Halley''', הוא [[שביט מחזורי]] מפורסם ש[[זמן הקפה|זמן ההקפה]] שלו סביב [[השמש]] עומד על 75.3 שנים. כששביט היילי מתקרב לשמש ה[[בהירות]] שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט היילי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי [[אסטרונום|אסטרונומים]] ועל ידי צופים לא מקצועיים.▼
השביט נקרא על שמו של [[אדמונד היילי]], הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.▼
== הרכב ==▼
שביט היילי נחקר ב-[[1986]] על ידי ה[[גשושית]] [[ג'וטו (גשושית)|ג'וטו]] שנשלחה על ידי [[סוכנות החלל האירופית]] והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים ב[[פחמן]]. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם [[מים]], 10% [[פחמן חד-חמצני]], ו-2.5% תערובת של [[מתאן]] ו[[אמוניה]]. פחממנים, [[ברזל]] ו[[נתרן]] נמצאו בכמויות קורט, כמו גם גז ציאנוגן.▼
== היסטוריה מוקדמת ==▼
לאחר שהיילי הבין כי מאפייני השביט של [[1682]] היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-[[1531]] (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס) ו-[[1607]] (אותם תיעד [[יוהנס קפלר]] ב[[פראג]]), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae {{כ}} (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת [[1757]]. נבואתו אכן התגשמה, למרות שהשביט לא נראה עד [[1758]] והגיע לפריהליון שלו רק במרץ [[1759]]. כוח המשיכה של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]] גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים Alexis Clairault, Joseph Lalande, ו-Nicole-Reine Lepaute לפני שובו. היילי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת [[1742]].▼
חישוביו של היילי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:▼
* כשהשביט הגיע בשנת [[1456]], הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.▼
* בשנת [[1066]] השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג [[הרולד השני]] ב[[קרב הייסטינגס]]. השביט תועד ב[[שטיח באיו]], והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מ[[נוגה]], ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מ[[הירח]].▼
* חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[כדור הארץ]] בשנת [[837]].▼
* סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת [[12 לפנה"ס]] הייתה מה שמתואר כ[[כוכב בית לחם]]. הצייר [[ג'וטו די בונדונה|ג'וטו]] ככל הנראה ראה את השביט בשנת [[1301]] והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת [[ישו]] בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.▼
* יש הסוברים שדברי [[רבי יהושע בן חנניה]]: "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים"{{הערה|{{בבלי|הוריות|י}}}} מתייחסים לביקור השביט בשנת 66. אך התקופה בה חי רבי יהושע בן חנינה בין חורבן בית המקדש השני למרד בר כוכבא<ref>{{צ-מאמר|שם=תנאים|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2016-05-05|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&oldid=18575228}}</ref> לא מתאימה כלל לשנים בהם ביקר כוכב שביט.{{גוף פלנטרי
|שם=שביט היילי
|סמל=
שורה 56 ⟵ 73:
|כמות8=
}}
▲'''[[שביט]] היילי''', המסומל באופן רשמי כ-'''1P/Halley''', הוא [[שביט מחזורי]] מפורסם ש[[זמן הקפה|זמן ההקפה]] שלו סביב [[השמש]] עומד על 75.3 שנים. כששביט היילי מתקרב לשמש ה[[בהירות]] שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט היילי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי [[אסטרונום|אסטרונומים]] ועל ידי צופים לא מקצועיים.
▲השביט נקרא על שמו של [[אדמונד היילי]], הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.
▲== הרכב ==
▲שביט היילי נחקר ב-[[1986]] על ידי ה[[גשושית]] [[ג'וטו (גשושית)|ג'וטו]] שנשלחה על ידי [[סוכנות החלל האירופית]] והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים ב[[פחמן]]. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם [[מים]], 10% [[פחמן חד-חמצני]], ו-2.5% תערובת של [[מתאן]] ו[[אמוניה]]. פחממנים, [[ברזל]] ו[[נתרן]] נמצאו בכמויות קורט, כמו גם גז ציאנוגן.
▲== היסטוריה מוקדמת ==
▲לאחר שהיילי הבין כי מאפייני השביט של [[1682]] היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-[[1531]] (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס) ו-[[1607]] (אותם תיעד [[יוהנס קפלר]] ב[[פראג]]), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae {{כ}} (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת [[1757]]. נבואתו אכן התגשמה, למרות שהשביט לא נראה עד [[1758]] והגיע לפריהליון שלו רק במרץ [[1759]]. כוח המשיכה של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]] גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים Alexis Clairault, Joseph Lalande, ו-Nicole-Reine Lepaute לפני שובו. היילי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת [[1742]].
▲חישוביו של היילי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
▲* כשהשביט הגיע בשנת [[1456]], הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
▲* בשנת [[1066]] השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג [[הרולד השני]] ב[[קרב הייסטינגס]]. השביט תועד ב[[שטיח באיו]], והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מ[[נוגה]], ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מ[[הירח]].
▲* חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מ[[כדור הארץ]] בשנת [[837]].
▲* סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת [[12 לפנה"ס]] הייתה מה שמתואר כ[[כוכב בית לחם]]. הצייר [[ג'וטו די בונדונה|ג'וטו]] ככל הנראה ראה את השביט בשנת [[1301]] והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת [[ישו]] בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
== בעת החדשה ==
| |||