המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד – הבדלי גרסאות

הטיוטה הראשונה של הסיפור חוברה בתוך כשלושה ימים. לאחר מכן עיינה אשתו של סטיבנסון בטיוטה וכתבה את הערותיה בשוליים, כמנהגם. היא טענה כי הסיפור הוא [[אלגוריה]], למרות שנכתב כסיפור עלילתי. סטיבנסון, שהיה מרותק למיטתו באותה עת כתוצאה מ[[דימום]], קרא לאשתו ובישר לה ששרף את הטיוטה כדי לאלץ את עצמו לכתוב את הסיפור לגמרי מחדש כ[[אלגוריה]], כפי שהיא הציעה{{הערה|1=אין ראיות המאשרות או שוללות את הטענה כי סטיבנסון שרף את טיוטת הסיפור הראשונה, לפני שכתב אותו מחדש.}}.

 

 

הספר חולק את הרעיונות, החדשניים דאז, של תורת ה[[פסיכואנליזה]] של [[זיגמונד פרוייד]]. על פי רעיונות אלה יש טוב ורע, תרבותי ופראי בכל אדם ושכל אדם המצליח להתנהג בצורה תרבותית ומכובדת עושה זאת בעזרת [[הדחקה]] של דחפים לא תרבותיים. דחפים המשותפים לאדם ולבעלי החיים. כאשר דוקטור ג'קיל המכובד מביע רעיונות אלה בקול רם, סובביו המומים ומאוכזבים מדעותיו עד כדי כך שהדבר מסכן את האירוסין שלו. אולם, המוניטין הרב שהוא צבר בהתנהגות נורמטיבית מכל בחינה אחרת, כולל היותו מלומד, עשיר ואחראי מאפשרים לסובביו להמשיך בקשריהם אתו למרות הבעת דעות אלה.