|
'''אמציה חיוני''' (1933–1990) היה [[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיק]] ישראלי, [[במאי קולנוע|במאי]] ו[[תסריטאי]] של סרטי קולנוע באורך מלא, סרטים דוקומנטריים ופרסומות.
== נעוריםנעורים ==
חיוניחיוני נולד [[ברנדייס (שכונה)#.D7.9B.D7.A4.D7.A8 .D7.91.D7.A8.D7.A0.D7.93.D7.99.D7.99.D7.A1|בכפר ברנדס]] ,דרומית לחדרה, להינדה ושמואל, שעלו ארצה מפולין ב1925ב-1925. היה הצעיר במשפחתובמשפחתו: לו שלוש אחיות: דינה, מלכה וצבייה, ואח: משה. למד בביה"סבבית הספר לילדי עובדים "בית-חינוך”. בנערותו התבלט כרקדן "ריקודי-עם" והשתתף בלהקה של ריקודי-עם ייצוגית. היה חבר בקן "[[השומר הצעיר]]" בחדרה ופעיל בו. הואהוא למד הנדסת מכונות כבדות בביה"סבבית הספר המקצועי "[[אורט ישראל|אורט]]". במלחמתבמלחמת השחרור נהרג אחיו משה. חיוני התגייס לנחל והיה בן מייסדימייסדי [[ברעם|קיבוץ ברעם]], עם חברתו גליה גת, שםשם נישא לה. אחריאחרי מספר שנים הם עברו לגור בתל אביב ולאחר זמן קצר נפרדו. חיוניחיוני עסק בעבודות שונות למיניהן, כולל סבּלות, נהיגת מוניות, והתקנת בלוני גז. בשנת 1961, כשהוא בן 27, הכיר חיוני את אסתר (אתי) בן-צור. אתי הייתה ירושלמית, אך השניים נפגשו בשגרירותבשגרירות ישראל בוושינגטון, שם בן-צור שרתה כצופנת של משרד החוץ. השנייםהשניים נישאו בשגרירות בוושינגטון בשנת 1961, וחזרווחזרו ארצה חודשיים לפני הולדת בנם גיא ב-1962. בנםבנם השני, דן, נולד ב-1966.
== קריירה ==
=== ראשיתראשית דרכו המקצועית === ▼בב 1958 נקלענקלע לתפקידלתפקיד עוזר של הצלם סרטים יונלביץ. חיוני התאהבהתאהב במקצוע, ואז החליט לנסוע לניו-יורק ללימודי קולנוע [[City College of New York|בסיטי קולג׳]] בןבן כיתתו בניו יורק היה [[מנחם גולן]]. עםעם תום לימודיו נשאר שנה נוספת באמריקה. ב-1961 הוא שימש כצלם ראשי בסרט קצר "Sunday on the river" המתעד את חיי הכושים בהארלם. הסרט זכה בפרס ראשון לסרטים דוקומנטריים בפסטיבל הבינלאומי בונציהבוונציה, 1961. בשובו ארצה שימש כיועץ מקצועי ברשת הסרטים של משרד ההסברה, אולםאולם שאיפותיו דחפו אותו לעבודה עצמאית. תחילהתחילה שמש כעוזר במאי למנחם גולן בהסרטת ״[[אלדורדו]]״ שהופק על ידי [[מרדכי נבון]]. ▼
=== מפיקמפיק קולנוע === ▼▲=== ראשית דרכו המקצועית ===
בב-1962 חיוני מונה על ידי נבון להפיק את הסרט של חייל רגלים ״הקרב אל היעד״, אשר צולם על ידי [[דוד גורפינקל]] ובּוּײַם על ידי [[אורי זוהר]] פהפה נולד שיתוף פעולה מקצועי ארוךארוך בין חיוניחיוני, זוהר וגורפינקלוגורפינקל. ▼▲ב 1958 נקלע לתפקיד עוזר של הצלם סרטים יונלביץ. חיוני התאהב במקצוע, ואז החליט לנסוע לניו-יורק ללימודי קולנוע [[City College of New York|בסיטי קולג׳]] בן כיתתו בניו יורק היה [[מנחם גולן]]. עם תום לימודיו נשאר שנה נוספת באמריקה. ב-1961 הוא שימש כצלם ראשי בסרט קצר "Sunday on the river" המתעד את חיי הכושים בהארלם. הסרט זכה בפרס ראשון לסרטים דוקומנטריים בפסטיבל הבינלאומי בונציה, 1961. בשובו ארצה שימש כיועץ מקצועי ברשת הסרטים של משרד ההסברה, אולם שאיפותיו דחפו אותו לעבודה עצמאית. תחילה שמש כעוזר במאי למנחם גולן בהסרטת ״[[אלדורדו]]״ שהופק על ידי [[מרדכי נבון]].
בב-1963 ביים, ביחד עם [[פוצ'ו|פּוּצ׳וּ]], את הסרט ״[[אולי תרדו שם]]״, שאותו גם הפיק חיוני. ב-1964 כתב ביים והפיק את ״ידיים״, סרט קצר שזכה בפרס שני בתחרותבתחרות הסרטים של מבקרי קולנוע ישראלים. ▼▲ב-1962 חיוני מונה על ידי נבון להפיק את הסרט של חייל רגלים ״הקרב אל היעד״, אשר צולם על ידי [[דוד גורפינקל]] ובּוּײַם על ידי [[אורי זוהר]] פה נולד שיתוף פעולה מקצועי ארוך בין חיוני, זוהר וגורפינקל.
ב-1964 פנהפנה חיוני אל אורי זוהר והציעוהציע לו לככבלככב בסרט שבמרכזו פוליטיקאי רב מלל ודמגוגיה. הרעיוןהרעיון, שאותו הגה חיוני, הוא להפיק סרט סטירי על החברה הציונית. חיוני הציע ל[[דן בן אמוץ]] לביים את הסרט ששמוששמו ״[[חור בלבנה]]״. כשהלז סרב, מינה חיוני את אורי זוהר גם לבמאי. חורחור בלבנה היה הסרט העלילתי הראשון שביים זוהר. את [[עמוס קינן]] מינה חיוניחיוני לתסריטאי, אךאך למעשה הסרט צולם כמעט ללא תסריט. הסרט מומןמומן על ידי מרדכי נבון. אתאת הסרט צילם דוד גורפינקל, והתיפאורןוהתיפאורן היה [[יגאל תומרקין]] הסרט זכה לביקורות טובות בארץ אבל היה כישלון מסחרי, והכניס את חיוני לחובות גדולים. ״חור״חור בלבנה״ זכה ל ״איזכור מכובד״ [[Cannes Film Festival|בפסטיבל הסרטים בקאן]] 1965, וכמוכןוכמוכן ובפרס ״סרט האוונגרד השנה״ [[San Francisco International Film Festival|בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן-פרנסיסקו]] 1965. ▼▲ב-1963 ביים, ביחד עם [[פוצ'ו|פּוּצ׳וּ]], את הסרט ״[[אולי תרדו שם]]״, שאותו גם הפיק חיוני. ב-1964 כתב ביים והפיק את ״ידיים״, סרט קצר שזכה בפרס שני בתחרות הסרטים של מבקרי קולנוע ישראלים.
בב-1966 הפיק עבור [[אברהם דשא (פשנל)|אברהם דשא]] את הסרט ״[[מוישה ונטילטור|משה וינטלטור]]״ בבימויו של אורי זוהר. ▼▲ב-1964 פנה חיוני אל אורי זוהר והציע לו לככב בסרט שבמרכזו פוליטיקאי רב מלל ודמגוגיה. הרעיון, שאותו הגה חיוני, הוא להפיק סרט סטירי על החברה הציונית. חיוני הציע ל[[דן בן אמוץ]] לביים את הסרט ששמו ״[[חור בלבנה]]״. כשהלז סרב, מינה חיוני את אורי זוהר גם לבמאי. חור בלבנה היה הסרט העלילתי הראשון שביים זוהר. את [[עמוס קינן]] מינה חיוני לתסריטאי, אך למעשה הסרט צולם כמעט ללא תסריט. הסרט מומן על ידי מרדכי נבון. את הסרט צילם דוד גורפינקל, והתיפאורן היה [[יגאל תומרקין]] הסרט זכה לביקורות טובות בארץ אבל היה כישלון מסחרי, והכניס את חיוני לחובות גדולים. ״חור בלבנה״ זכה ל ״איזכור מכובד״ [[Cannes Film Festival|בפסטיבל הסרטים בקאן]] 1965, וכמוכן ובפרס ״סרט האוונגרד השנה״ [[San Francisco International Film Festival|בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן-פרנסיסקו]] 1965.
בב-1967 פנה אורי זוהר אל חיוני, לאחר שקרא את סיפורו של [[אברהם ב. יהושע|א. ב. יהושוע]] ״שלושה ימים וילד״, והציעוהציע לחיוני להפיק סרט על פי התסריט. חיוניחיוני השתתף בכתיבת התסריטהתסריט ביחד עם זוהר ודן בן אמוץ. דודדוד גורפינקל צילם. הסרטהסרט [[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]] ייצג רשמית את ישראל בפסטיבל הסרטים בקאן 1967 וזיכה את השחקן [[עודד קוטלר]] בפרס השחקן הטוב ביותר. בנוסף הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן-פרנסיסקו 1967 וצוין שם כ ״סרט יוצא מן הכלל.״ ▼▲ב-1966 הפיק עבור [[אברהם דשא (פשנל)|אברהם דשא]] את הסרט ״[[מוישה ונטילטור|משה וינטלטור]]״ בבימויו של אורי זוהר.
ב-1969 הפיק חיוני את הסרט ״הדיבוק״, בבימויו של [[אילן אלדד]]. הסרט הופק כּקו-פרודוקציה עם Z.D.F, רשת טלוויזיה גרמנית.
▲ב-1967 פנה אורי זוהר אל חיוני, לאחר שקרא את סיפורו של [[אברהם ב. יהושע|א. ב. יהושוע]] ״שלושה ימים וילד״, והציע לחיוני להפיק סרט על פי התסריט. חיוני השתתף בכתיבת התסריט ביחד עם זוהר ודן בן אמוץ. דוד גורפינקל צילם. הסרט [[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]] ייצג רשמית את ישראל בפסטיבל הסרטים בקאן 1967 וזיכה את השחקן [[עודד קוטלר]] בפרס השחקן הטוב ביותר. בנוסף הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן-פרנסיסקו 1967 וצוין שם כ ״סרט יוצא מן הכלל.״
בב-19691970 הפיק חיוני את הסרט ״הדיבוק״״תמר אשת ער״, כּקו-פרודוקציה איטלקית בבימויו של ריקארדו פרדה, ובכיכובו של [[אילןיוסף אלדדשילוח]]. הסרט הופק כּקו-פרודוקציה עם Z.D.F, רשת טלוויזיה גרמנית.
ב-1971 רכשרכש את קולנוע ירון בתל - אביבת אותו ניהל שנתיים. ▼ב-1970 הפיק חיוני את הסרט ״תמר אשת ער״, כּקו-פרודוקציה איטלקית בבימויו של ריקארדו פרדה, ובכיכובו של [[יוסף שילוח]].
בב-1972 הפיק חיוני את הסרט ״הטרמפיסט״, בבימויובבימויו של עמוס ספר, ובכיכובו של [[אשר צרפתי]]. הסרט שצולם בשפה האנגלית ונקרא [[הטרמפיסט (סרט, 1972)|An American Hippie In Israel]] זכה לתחייה מחודשת והפך ל[[סרט קאלט]] המוקרן ב[[סינמטק תל אביב]] וצובר קהל מעריצים רחב יותר ויותר. ▼▲ב-1971 רכש את קולנוע ירון בתל-אביבת אותו ניהל שנתיים.
בין השנים 1967-19731967–1973 הפיקהפיק עשרות סרטים קצרים ופרקים בסדרות טלוויזיה ישראליות וזרות. ▼▲ב-1972 הפיק חיוני את הסרט ״הטרמפיסט״, בבימויו של עמוס ספר, ובכיכובו של [[אשר צרפתי]]. הסרט שצולם בשפה האנגלית ונקרא [[הטרמפיסט (סרט, 1972)|An American Hippie In Israel]] זכה לתחייה מחודשת והפך ל[[סרט קאלט]] המוקרן ב[[סינמטק תל אביב]] וצובר קהל מעריצים רחב יותר ויותר.
== חיים פרטיים ==
▲בין השנים 1967-1973 הפיק עשרות סרטים קצרים ופרקים בסדרות טלוויזיה ישראליות וזרות.
=== נעורים ===
חיוניחיוני נולד [[ברנדייס (שכונה)#.D7.9B.D7.A4.D7.A8 .D7.91.D7.A8.D7.A0.D7.93.D7.99.D7.99.D7.A1|בכפר ברנדס]] ,דרומית לחדרה, להינדה ושמואל, שעלו ארצה מפולין ב1925ב-1925. היה הצעיר במשפחתובמשפחתו: לו שלוש אחיות: דינה, מלכה וצבייה, ואח: משה. למד בביה"סבבית הספר לילדי עובדים "בית-חינוך”. בנערותו התבלט כרקדן "ריקודי-עם" והשתתף בלהקה של ריקודי-עם ייצוגית. היה חבר בקן "[[השומר הצעיר]]" בחדרה ופעיל בו. הואהוא למד הנדסת מכונות כבדות בביה"סבבית הספר המקצועי "[[אורט ישראל|אורט]]". במלחמתבמלחמת השחרור נהרג אחיו משה. חיוני התגייס לנחל והיה בן מייסדימייסדי [[ברעם|קיבוץ ברעם]], עם חברתו גליה גת, שםשם נישא לה. אחריאחרי מספר שנים הם עברו לגור בתל אביב ולאחר זמן קצר נפרדו. חיוניחיוני עסק בעבודות שונות למיניהן, כולל סבּלות, נהיגת מוניות, והתקנת בלוני גז. בשנת 1961, כשהוא בן 27, הכיר חיוני את אסתר (אתי) בן-צור. אתי הייתה ירושלמית, אך השניים נפגשו בשגרירותבשגרירות ישראל בוושינגטון, שם בן-צור שרתה כצופנת של משרד החוץ. השנייםהשניים נישאו בשגרירות בוושינגטון בשנת 1961, וחזרווחזרו ארצה חודשיים לפני הולדת בנם גיא ב-1962. בנםבנם השני, דן, נולד ב-1966. ▼
=== חייםחיים פרטייםמאוחרים ===
בב-1973 נשלח חיוני מטעם ההסתדרות הציונית כשליח לניו-יורק במסגרת התוכנית ״דור המשך״. אחריאחרי שלוש שנים בתפקיד, נשאר עוד שנה בניו-יורק וכתב ספר ותסריט באורךבאורך מלא, וניסהוניסה ללא הצלחה להפיק סרט אמריקאי. בשובו ארצה בשנת 1977 הרצה במחלקת הקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, והקים את חברת רמות הפקות, שהפיקה סרטים תיעודיים. ב-1981 הפיקהפיק את הסרט ״האיש״האיש שבא לקחת״ בכיכובם של [[אסי דיין]] ו[[זאב רווח]]. קשיי הפקתהפקת סרטים בישראל שחקה את חיוני שבסופו של דבר החליט לעזוב את ישראל עם משפחתו ולהגר לקנדה ב-1982, שםשם שרת כמגייס כספיםכספים לאוניברסיטת הנגב ואוניברסיטתואוניברסיטת ובר-אילן, ושםושם חי עד מותו מהתקף לב ב-1990, בגיל 56. ▼
=== נעורים ===
▲חיוני נולד [[ברנדייס (שכונה)#.D7.9B.D7.A4.D7.A8 .D7.91.D7.A8.D7.A0.D7.93.D7.99.D7.99.D7.A1|בכפר ברנדס]] ,דרומית לחדרה, להינדה ושמואל, שעלו ארצה מפולין ב1925. היה הצעיר במשפחתו: לו שלוש אחיות: דינה, מלכה וצבייה, ואח: משה. למד בביה"ס לילדי עובדים "בית-חינוך”. בנערותו התבלט כרקדן "ריקודי-עם" והשתתף בלהקה של ריקודי-עם ייצוגית. היה חבר בקן "[[השומר הצעיר]]" בחדרה ופעיל בו. הוא למד הנדסת מכונות כבדות בביה"ס המקצועי "[[אורט ישראל|אורט]]". במלחמת השחרור נהרג אחיו משה. חיוני התגייס לנחל והיה בן מייסדי [[ברעם|קיבוץ ברעם]], עם חברתו גליה גת, שם נישא לה. אחרי מספר שנים הם עברו לגור בתל אביב ולאחר זמן קצר נפרדו. חיוני עסק בעבודות שונות למיניהן, כולל סבּלות, נהיגת מוניות, והתקנת בלוני גז. בשנת 1961, כשהוא בן 27, הכיר חיוני את אסתר (אתי) בן-צור. אתי הייתה ירושלמית, אך השניים נפגשו בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם בן-צור שרתה כצופנת של משרד החוץ. השניים נישאו בשגרירות בוושינגטון בשנת 1961, וחזרו ארצה חודשיים לפני הולדת בנם גיא ב-1962. בנם השני, דן, נולד ב-1966.
=== חיים מאוחרים ===
▲ב-1973 נשלח חיוני מטעם ההסתדרות הציונית כשליח לניו-יורק במסגרת התוכנית ״דור המשך״. אחרי שלוש שנים בתפקיד, נשאר עוד שנה בניו-יורק וכתב ספר ותסריט באורך מלא, וניסה ללא הצלחה להפיק סרט אמריקאי. בשובו ארצה בשנת 1977 הרצה במחלקת הקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, והקים את חברת רמות הפקות, שהפיקה סרטים תיעודיים. ב-1981 הפיק את הסרט ״האיש שבא לקחת״ בכיכובם של [[אסי דיין]] ו[[זאב רווח]]. קשיי הפקת סרטים בישראל שחקה את חיוני שבסופו של דבר החליט לעזוב את ישראל עם משפחתו ולהגר לקנדה ב-1982, שם שרת כמגייס כספים לאוניברסיטת הנגב ואוניברסיטת ובר-אילן, ושם חי עד מותו מהתקף לב ב-1990, בגיל 56.
== פילמוגרפיה ==
| 