גן הדובדבנים – הבדלי גרסאות

צ'כוב כתב את גן הדובדבנים במשך מספר שנים, שנעו בין תקופות של שמחה חסרת דאגה לתסכול מייאש, אותו הוא החשיב כגובל בעצלנות (הוא כתב במכתב, "כל משפט שאני כותב מכה בי כברכה לבטלה.") במשך הזמן הזה תקפה אותו גם [[שחפת]] כרונית. צ'כוב שהיה דיסקרטי מטבעו, היה חשאי מאוד בנוגע להיבטים שונים של עבודתו, בכללם אפילו כותרת המחזה. בשלהי קיץ 1902 הוא עדיין לא חלק דבר אודות המחזה עם איש מבני משפחתו הקרובה או מעולם התיאטרון. רק על מנת לעודד את אשתו, [[אולגה קנייפרקניפר]], שהתאוששה מ[[הפלה טבעית|הפלה]], הוא גילה לה לבסוף את שם המחזה, לחש לה אותו, אף על פי שהשניים היו לבדם. צ'כוב היה כנראה מאוד שבע רצון משם המחזה והפגין תחושת ניצחון דומה כשגילה אותו כעבור חודשים מספר ל[[קונסטנטין סטניסלבסקי|סטניסלבסקי]]. באוקטובר 1903 היה סוף סוף המחזה גמור והוא שלח אותו ל[[התיאטרון האמנותי|תיאטרון האמנותי]]. כעבור שלושה שבועות הגיע צ'כוב לחזרות במה שנדמה היה כניסיון שווא למחות את כל "הבכיינות" שסטניסלבסקי הוסיף למחזה. הסופר גם גיחך, ככל הנראה, כשהחליפו את המילה "גן", במילה הפרקטית יותר "מטע". הוא חש שבכך הוא תפש בצורה מושלמת וסמלית את חוסר התכליתיות של החיים.