חיל נשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא עדכני ולא רלוונטי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל רב-אלוף [[שאול מופז]] על ביטול הח"ן. כתוצאה מכך פורקה מפקדת קצינת חיל נשים ראשית (מקחנ"ר), והוקם גוף [[יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים]] (יוהל"ן; ומאז פברואר 2016 - [[יוהל"ם]]). תפקידיו העיקריים של גוף זה כיום סובבים סביב שמירת זכויות החיילות, קידומן לתפקידים שונים, מתן ייעוץ וכיוצא באלה.
==היסטוריה==
החיל הוקם רשמית בעיצומה של [[מלחמת העצמאות]] ב- [[26 במאי]] [[1948]], אך שורשיו עמוקים. נשים שירתו ב[[ההגנה|הגנה]], ב- [[פלמ"ח]], ב[[אצ"ל]] וב[[לח"י]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שירתו נשים כקשריות, נהגות-אמבולנסים, חובשות, רופאות, קצינות-מודיעין, קצינות-תותחנים וגם לוחמות. הן ליוו שיירות במשוריינים והשתתפו בהגנת הישובים. כאשר הוקם חיל נשים הציע [[דוד בן גוריון]] את השם חע"ן (חיל עזר נשים), ולבסוף התקבל השם '''ח"ן'''. יעודו של הח"ן היה לשחרר מספר מירבי של גברים לתפקידים קרביים במילוי תפקידים מינהליים ומקצועיים ותפקידי שירות. ייעוד נוסף היה לתרום לגיבוש רוח היחידה, טיפול בחייל כפרט (כמורות וקצינות-סעד) וקידום אופיו המיוחד של צה"ל כצבא קולט ומחנך עליה, אבל קשת התפקידים של ח"ן התרחבה והיא כוללת צורות שונות של הוראה לבעור הבערות בישובי-עולים, להדרכת נוער ולאימון מבוגרים בישובי-ספר.{{הערה| [[זאב שיף]], [[איתן הבר]], (עורכים), [[אריה חשביה]], (עורך משנה), "לקסיקון לבטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1976, עמודים 216-217.}}.
==קצינות ח"ן ראשיות לדורותיהן==
| |||