ראיון עומק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של הזה (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
כלום
שורה 1:
'''ראיון עומק''' הוא כלי [[מתודולוגיה|מתודולוגי]] במסגרתו מראיינים אדם באמצעות סדרה של שאלות. מתוך הטקסט הארוך של השאלות והתשובות מחלצים יחידות אינפורמציה (תמות), המתגבשות לכדי רעיונות ותובנות בנוגע לשדה המחקר. ראיון עומק הוא כלי המחקר העיקרי ב[[מחקר איכותי|שיטות מחקר איכותניות]] המתבצעות במסגרת [[מדעי החברה]]. כמו כן הריאיון הוא שיטה לאיסוף מידע על האישיות, ומשתמשים בה רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מורים ואנשי מקצוע אחרים.
 
==מהותו של ראיון עומקעומקyjrkl;jtkljatehwklj;t hrbak;lj klj;klj;jkl;adrjkl;stehsaeth==
 
ראיון העומק יונק את שורשו מהמסורת הפנומנולוגית, במסגרתה החוקרים מנסים להבין את המציאות כפי שהיא נתפסת בעיני הנחקרים. ראיון העומק הוא אחת הדרכים השכיחות והבולטות ביותר בעזרתן החוקרים יכולים לנסות ולהבין את בני האדם. מטרתו של ראיון העומק אינו לקבל תשובות לשאלות או לבחון השערות מסוימות - בחלק המרכזי של ראיון העומק עומד הרצון להבין את החוויה של אנשים אחרים ואת המשמעות שהם מייחסים לחוויה הזו. הראיון מאפשר נגישות להקשרים התרבותיים של [[התנהגות]] בני האדם, וכך מספק לחוקרים אפשרות בהבנת המשמעות וההתנהגות הזו. ניסוח השאלות וקבלת תשובות להן מהוות משימה לא פשוטה. גם אם החוקר מנסח את השאלות בתשומת לב רבה, ומקודד את תשובות הנחקרים בזהירות, במילה הכתובה או הנאמרת תמיד נוצר שובל של חוסר בהירות.
 
כל ראיון הוא סוג של אינטראקציה בין מדבר ומקשיב. בראיון עומק ישנן שיחות שבהן המרואיין (המדבר) וגם השואל (המקשיב) מפתחים את המשמעות במשותף. התיאור ההולם את ראיון העומק הוא סדרה של שיחות חברתיות. במהלך שיחות אלה, החוקרים מנווטים בזהירות רבה את המרואיינים ולפי הצורך מציעים היבטים חדשים אשר יוכלו לסייע למרואיינים בתגובותיהם. בעזרת שיתוף פעולה בתהליך המחקרי החוקרים והמרואיינים מחברים יחדיו חלקים שונים ונפרדים של סיפור ומשמעות לסיפור אחד בעל משמעות מסוימת. אם כך הראיון אינו רק מכשיר לאיסוף מידע, אלא תהליך של [[הבניית מציאות]] ששני הצדדים תורמים לו וגם מושפעים ממנו.
 
==מאפיינים טכניים==
 
בכל מחקר מספר ראיונות שונה, בהתאם לשדה המחקר. גם מספר הפעמים בהם אינפורמנט ירואיין משתנה משדה מחקר אחד לשני. במחקרים פנומנולוגים נהוג לראיין פעם אחת. במחקרים אנתרופולוגים, יותר. באופן כללי, הדבר תלוי במטרה ובהיקף של כל פרויקט מחקרי.
 
משך הזמן האופטימלי לראיון הוא כ- 90 דקות. ראיון הנמשך פחות משעה, אינו מאפשר בדרך כלל לאינפורמנטים להבנות מחדש את חוויותיהם, למקם אותן ולחשוב על משמעותן. ראיון של שעתיים או יותר, עלול להיות ארוך מדי עבור מרבית האינפורמנטים. דברים אלו כמובן יכולים להשתנות מאינפורמנט לאינפורמנט וממקרה למקרה.
 
ראיונות העומק נפתחים לרוב בשאלת פתיחה כללית המאפשרת לאינפורמנטים לספר את סיפורם. סיפור המרואיינים אינו מופרע על ידי שאלות נוספות, אך זוכה לעידוד, לא מילולי, על ידי ביטויים של עניין ותשומת לב. תפקיד החוקרים הוא להקשיב לסיפור בקשב רב.