תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביקורת, בוא נסתפק בישיבות בולטות במיוחד, אחרות לא נצא מזה. אם יש ספקות עדיף להמעיט ולא להרבות.
שורה 107:
בעבר, היו בתי מדרש ששמו דגש על ידענות ולימוד הקיפי של החומר, כמו בית המדרש של [[הגאון מווילנה]] וכמו בתי המדרש הספרדיים כדוגמת ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]], והיו בתי מדרש ששמו דגש על עמקנות וניתוח כמו בתי המדרש של [[בעלי התוספות]]. היום יש גם כן מחלוקת מעין זו בשיטת הלימוד, האם ללמוד יותר ב[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]] ולהקיף יותר ידע, או להדגיש מאד גם את הצד העיוני. האסכולה העיונית סוברת שגם כל אותם ראשונים פשטנים ופוסקים העמיקו ופילפלו רבות לפני שכתבו את דבריהם, וראיה לכך מהרמב"ם לדוגמה שכתב את דבריו בפסיקה פשטנית ועל דבריו נכתבו מיליוני פרשנויות וביאורים.
 
בתקופה המאוחרת של ישיבות ליטא, החלו להתמקד במספר מסכתות, בעיקר מהסדרים: [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]. מסכתות אלו מכונות:"מסכתות ישיבתיות". גם בתוך מסכתות אלו יש דפים נבחרים בהם מתמקדים בלימוד מעמיק ושאר הדפים נלמדים בלימוד מהיר יותר. בדרך כלל מחזור לימוד בישיבה אורך 6 שנים, כשמדי חצי שנה עוסקים במסכת אחת. בין המסכתות הנלמדות: בדרך כלל הן [[יבמות]], [[כתובות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת מכות|מכות]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת פסחים|פסחים]] ו[[מסכת שבת|שבת]]{{הערה|באופן כללי בישיבות הליטאיות יש שני סוגי מחזורי לימודים: המחזור של ישיבת פוניבז' ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות בערך מלבד שבת ושבועות (את מסכת נדרים לומדים פעמיים מדי שש שנים), המחזור של ישיבת חברון ובנותיה הכולל את המסכתות המנויות בערך מלבד מסכת פסחים. בישיבות [[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]] ובנותיה מחזור הלימוד כולל את המסכתות המנויות מלבד מסכתות מכות ושבועות.}}. [[ישיבות בריסק]] חריגות בכך שלומדים בהן את [[סדר קדשים]].
 
===הלכה ופוסקים===