פרקליטות המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 22:
דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא [[הנחיה 2.5 של הפרקליטות]], הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה ו/או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.
 
דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר{{הערה|[http://index.justice.gov.il/Units/Advocacy/Hanchayot/1413.pdf הנחיות פרקליט המדינה: הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר] באתר [[משרד המשפטים]]}}, ההופכת את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=עו"ד שולמית קהלת-אורן|כותרת=האם מותר לנחקר להקליט את החקירה המשטרתית?|כתובת=http://www.benchmark.co.il/law-info/article-display.php?articleno=904}}}}, עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 ל[[חוק האזנת סתר]], לפיו {{ציטוטון|האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג}}.
 
==מבנה הפרקליטות==