שירות הסדר היהודי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
PelicanTwo (שיחה | תרומות) מ תקלדות |
|||
שורה 13:
==הקמה ==
להאחר הקמת ה[[יודנראט]] הוקמו בשטחים הכבושים של [[גרמניה הנאצית]], קיבלו החברי היודנראט הוראה להקמת יחידות שיטור ואכיפה. בדרך כלל הוראה זו באה במקביל לכניסת האוכלוסייה ה[[יהודים|יהודית]] לתוך [[גטאות בשואה|הגטאות]]. היודנראט עצמו, למרות שנוצר בהוראת הגרמנים, היה לעתים קרובות בעל אופי התנדבותי שנוצר בידי הקהילה. המשטרה היהודית, לעומת זאת, כוונה אך ורק בידי הגרמנים ולא עלה בידי היודנראטים לקבוע את אופיה. באופן רשמי היו השוטרים כפופים ליודנראט, אולם הנאצים השתמשו בהם כעושי דבריהם, לקראת
הנאצים הוציאו הנחיות לגיוס: המועמדים היו צריכים להיות בריאים, בעלי חינוך צבאי והשכלה תיכונית לפחות. בפועל, רק חלקם היו כאלה. רק עשרה אחוזים מאנשי המשטרה היהודית היו בעלי קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית לפני תקופת [[השואה]]. וראשי המשטרה נבחרו על פי מידת הציות שלהם לנאצים. מגוייסי "המשטרה היהודית" ענדו על מדיהם סמל [[מגן דוד]] כאחת משיטות ההטעיה של הנאצים את ההמונים היהודים.
שורה 22:
את תפקיד המשטרה היהודית ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:
* מילוי דרישות הנאצים אשר הוטלו על "המשטרה היהודית במישרין מטעם הנאצים באמצעות היודנראטים{{הערה|אהרון וייס, הערך '''יודנראט''', '''[[האנציקלופדיה של השואה]]''', (עורך: ישראל גוטמן), כרך 3, יד ושם וספרית פועלים, 1990, עמ' 764.}}.
* מילוי דרישות עצמאיות של היודנראטים שלא במסגרת צווי הגרמנים{{הערה|אהרון וייס, הערך '''יודנראט''', '''[[האנציקלופדיה של השואה]]''', (עורך: ישראל גוטמן), כרך 3, יד ושם וספרית פועלים, 1990, עמ' 764.}}
* תפקידים הקשורים לצרכים הפנימיים של החברה היהודית בגטו. החוקר אהרון וייס מציין כי לשני "הסוגים הראשונים שייכים איסוף תשלומי כופר-נפש, איסוף חפצים ודברי ערך והחרמתם, גביית מיסים, הבאת אנשים לעבודות כפייה, שמירה על צידן הפנימי של חומות הגטו וגדרותיו, העמדת משמרות ליד שערי הגטו, ליווי קבוצות לעבודה מחוץ לגטו, ובמרוצת הזמן חטיפות למחנות העבודה והשתתפות בריכוז היהודים בעת גירוש ההמונים"{{הערה|אהרון וייס, הערך '''יודנראט''', '''[[האנציקלופדיה של השואה]]''', (עורך: ישראל גוטמן), כרך 3, יד ושם וספרית פועלים, 1990, עמ' 764.}}.
שורה 48:
==לאחר המלחמה==
שוטרים יהודים רבים נתפסו וחוסלו לאחר המלחמה בידי [[הנוקמים]] ניצולי המחנות. באזור הכיבוש האמריקאי ב[[מינכן]] הואשמו 40 שוטרים לשעבר ב"התנהגות לא נאותה" והוטל עליהם [[חרם חברתי|חרם]] בידי קהילת [[שארית הפליטה]]. ב[[ישראל]] נערכו ב[[שנות ה-50]] מספר משפטים, בהם הואשמו שוטרים תחת ה[[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]]. רובם זוכו, כשבתי המשפט הכירו בכך שהם היו נתונים תחת נסיבות יוצאות דופן
יש הטוענים, כי "המשטרה היהודית" הייתה חלק מובהק מפעולות אחיזת העיניים המאורגנת שנקטו בה הנאצים בקרב היהודים ובהקשר הציבורי והתקשורתי הכללי, לשם הוצאתו לפועל של [[הפתרון הסופי]].{{מקור}}.
| |||