אכו – הבדלי גרסאות

ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], '''אקואכו''' (ב[[יוונית עתיקה]]: '''Ηχώ''') הייתה [[נימפה]] שקולה היה כה אהוב עליה עד כי לא חדלה מלדבר. הגרסה הנודעת ביותר של סיפורה היא דווקא הגרסה ה[[רומאים|רומאית]], כפי שסופרה על ידי [[אובידיוס]].

תפקידה של אקואכו היה להעסיק את [[הרה]], אשתו של [[זאוס]], בדיבורים כדי שלא תתפוס את בעלה בשעת ניאופיו עם חברותיה הנימפות. כאשר גילתה זאת הרה, היא קיללה אותה שהיא רק תוכל לחזור על דברי אחרים ולעולם לא תוכל לדבר כרצונה (מכאן באה המילה האנגלית ל[[הד]] - ''Echo'').

אחר הדברים הללו, אכו התאהבה בבן האנוש יפה התואר [[נרקיסוס]], אך הוא היה מאוהב במראה של עצמו ולא אהב אדם אחר מלבדו. כיוון שכך, הוא דחה את חיזוריה המהוססים של אכו, והותיר אותה שבורת לב ובוכייה. אך [[גאווה|גאוותו]] של נרקיסוס הייתה בעוכריו: מסופר שיום אחד בשעת טיולו על יד אגם, נרקיסוס הבחין בבבואתו הנשקפת אליו מן המים ומיד התאהב בה ולא יכול היה לנתק את מבטו ממנה, עד שמת. בכל אותו זמן, אקואכו לא התיקה את מבטה מאהובה, עד שגם היא מתה, ורק קולה נשאר על פני האדמה; זכר ועדות ל[[אהבה]] נכזבת.

הגרסה ה[[יוון העתיקה|יוונית]] של המיתוס מספרת כי אקואכו הייתה נימפה, שהצטיינה ב[[שירה]], ב[[מוזיקה|נגינה]] וב[[מחול]]. רבים התאהבו בה, אך היא בזה להם ודחתה את חיזוריהם. דבר זה הכעיס את אל הרועים [[פאן]], שציווה על חסידיו לרצוח את אקואכו ולפזר את חלקי גופתה על פני ארבעה קצוות תבל. [[גאיה]], [[אלת האדמה]], אספה את חלקי גופתה המבותרת של אקואכו, וכך שימרה את קולה הערב ואת כשרונותיה של הנימפה המתה.