איפיגניה בטאוריס (גתה) – הבדלי גרסאות

 

גתה כתב את הגרסה הראשונה של המחזה במשך שישה שבועות והוא הוצג לראשונה ב-[[6 באפריל]] [[1779]]. בשנת [[1781]] כתב גתה גרסה נוספת של המחזה ובשנת [[1786]] גרסה שלישית (שתי הגרסאות הראשונות נכתבו בפרוזה, והגרסה השלישית בסגנון שירי).

 

*יעקב כהן (הוצאת שטיבל, ורשה 1920)

*יצחק כפכפי (הוצאת דביר, ירושלים 1981).

 

 

בהמשך מופיעים תחילה שני היוונים, שהם אורסטס ופילדס, שבאו לגנוב את פסל האלה, כי הם סבורים שאפולו ציווה עליהם לעשות זאת, ותמורת כך יסלק את האריניות, אלות הנקם הרודפות את אורסטס על רצח אמו. אורסטס נואש מחייו, ומוכן שיעלוהו לקורבן, בעוד שפילדס מחפש דרכים להינצל. לפי עצת פילדס אין השניים מגלים לאיפיגניה, שהגיעה בינתיים, מי הם. איפיגניה חוקרת אותם על סופה של מלחמת טרויה, וגורלם של משתתפיה. הם מספרים לה שהמלחמה נסתיימה, כי אביה אגממנון נרצח ביד אשתו, אימה קליטמנסטרה, ביום חזרתו, כי אחותה אלקטרה ואחיה אורסטס עודם חיים, ואורסטס בעזרת אלקטרה הרג את אימו כנקמה על רצח אביו. איפיגניה מזועזעת לשמע הדברים, אך שמחה שאחיה ואחותה חיים. הם ממשיכים בשיחה, ואורסטס, שמצפונו מציקו על שהוא מסתיר את זהותו בעוד שהיא מתייחסת אליהם בכזו עדנה, חושף את עצמו, ואז גם איפיגניה מגלה לו מי היא. הוא סבור בתחילה שדעתה נתבלעה, אבל אז משתכנע. שלושתם מטכסים עצה כיצד לברוח.

 

גם ביטול מנהג קרבנות האדם על ידי איפיגניה, וכן הסברו של אורסטס לציוויו של אפולו, הם כנראה חידושים של גתה, ואף הם תורמים לרוח האחווה שבה מסתיים המחזה.

[[קטגוריה:מחזות גרמניים]]

[[קטגוריה:גתה]]