בלז'ץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 16:
|מספר אסירים בשיא=
|השתייכות האסירים=
|מספר הנספים=לפי אומדן 434,508
|מספר תאי גזים=כ-9
|מספר קרמטוריומים=
שורה 25:
|אתר=
}}
'''מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Vernichtungslager Belzec''') היה הראשון מבין [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] ה[[גרמניה הנאצית|נאציים]] שפעלו במסגרת "[[מבצע ריינהארד]]". המחנה הוקם בפולין הכבושה, בשטח ה"[[גנרלגוברנמן]]", כקילומטר דרומית ל[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] בכפר [[בלז'ץ (כפר)|בלז'ץ]] (Bełżec), על קו [[לובלין]]-[[לבוב]]. רק כ-30 אנשי [[אס אס]] הפעילו אותו, ולפחות 434,508 יהודים מצאו בו את מותם. ידוע רק ניצול אחד, [[רודולף רדר]], ששרד את השואה ומסר עדות על הנעשה במחנה. שני שורדים נוספים מהמחנה, היו חיים יצחק הירשמן{{הערה|הירשמן נרצח ב-19 במרץ 1946, ב[[לובלין]], ביום בו החל להעיד בפני ועדה לחקר אירועי השואה. את עדותו השלימה אלמנתו על פי ששמעה מפיו בשנה בה הייתה נשואה לו.}} ושרה ריטרבאנד אשר [[עלייה לארץ ישראל|עלתה]] לישראל.{{הערה|[http://www.jewishgen.org/Yizkor/Belzec1/bel100.html Belzec: Second Phase על שרה ריטבראנד], אתר jewishgen.}} גודל המחנה היה כ-0.1 קמ"ר.{{ש}}
היעדרם של ניצולים הוא אחת הסיבות להיותו של המחנה מן הפחות ידועים.
שורה 43:
==האסירים היהודים==
[[file:Belzec - SS staff (1942).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצוות הגרמני במחנה ההשמדה בלזץ', 1942. לפירוט נוסף לחצו על התמונה]]
האסירים הקבועים בבלז'ץ היו אנשי עבודות כפייה, בהם אנשי ה[[זונדרקומנדו]], יחידות של עובדי כפייה יהודים ששימשו כעובדים לצורכי ההשמדה במחנה. הם היו אחראים על קבלת האסירים ברציף ו"הרגעתם" כדי שלא יפרוץ מרד, טיפול בגופות וקבורתם, ובשלב מאוחר שריפת הגופות, עקירת שיני זהב מפיות הגופות, איסוף ומיון החפצים והבגדים שהותירו למשלוחים לגרמניה.
שורה 58:
בשליש הראשון של דצמבר 1942 הופסקה עבודת ההשמדה במחנה בלז'ץ בפתאומיות. משלוחים שהיו מיועדים להגיע למחנה המשיכו את נסיעתם צפונה לכיוון מחנה [[סוביבור]]. המחנה פורק לאחר שרוב הקהילה היהודית בסביבתו הושמדה, ולאחר שמחנה ההשמדה [[אושוויץ]] נבחר כאתר ההרג המרכזי ליהודי אירופה. מסקנות הנאצים ממפעל ההשמדה בבלז'ץ שימשו אותם מאוחר יותר בהשמדה באושוויץ.
כמו במחנות השמדה אחרים, גם כאן התאמצו הנאצים להסתיר ולחסל את הראיות להשמדה. מדצמבר 1942 עד אפריל 1943, במסגרת [[מבצע 1005]], הוצאו גופות הנרצחים מקברי ההמונים, נכתשו ונשרפו. אפר הנשרפים ורסיסי העצמות נקברו חזרה בתוך הבורות שמהם הוצאו גופות הקורבנות. מבני המחנה פורקו באופן שיטתי.
==התנגדות בקרב האסירים==
עובדי הכפייה היהודים שנותרו במחנה הועסקו עד חודש יוני [[1943]] ב[[שריפת גופות|שריפת הגופות]]. לאחר סיום שריפת הגופות נשלחו האסירים היהודיים להשמדה במחנה סוביבור, אולם עם הגיעם למחנה סוביבור הם התקוממו וניסו להימלט. למעט חיים הרצמן, כולם ניספו בניסיון ההתקוממות. בנוסף למקרה זה היו כמה מקרי בריחה מבלז'ץ, בעיקר בחודשים הראשונים לפעילותו. אלו ששמם נודע הם: לייב וולשטיין מגטו [[זמושץ']], בכר מגטו קרקוב ומינה אסטמן מגטו [[ז'ולקייב]], שהצליחו לחמוק מן המחנה ולספר את סיפור ההשמדה במחנה. אולם, אף אחד מהם כפי הנראה לא שרד את המלחמה.
בדו"ח של המחתרת הפולנית, ה[[ארמייה קריובה]], ישנו מידע על התקוממות האסירים היהודים שאירעה ב-12 ביוני 1942: אנשי ה"זונדרקומנדו", שעסקו בהוצאת גופות הנרצחים מתאי הגז. הדו"ח טוען שכמה מהם התנפלו על אנשי [[אס אס]] מצוות המחנה וחנקו כ-4–6 מהם למוות עד שנרצחו בידי כוחות גרמניים. אין
== צוות המחנה ==
מחנה בלזץ היה מאויש בכ-30 אנשי אס אס בלבד, שלהם סייעו כ-100 אסירי מלחמה [[אוקראינים]]. ה[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] הראשון של המחנה, [[כריסטיאן וירט]],
== אומדן
[[קובץ:Hoefletelegram.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מברק הפלה]], המעיד על 434,508 נספים]]
על פי דו"ח שנשלח ב[[טלגרמה]] ל[[ברלין]] בינואר 1943 על ידי הקצין הרמן הפלה ([[מברק הפלה]] יורט על ידי רשת הביון ה[[בריטניה|בריטית]]), מספר הקורבנות שנספו בבלז'ץ בשנת 1942 עמד על 434,508 נפשות (כפי הנראה, אולי מלבד כמה מאות [[צוענים]], כל הקורבנות היו [[יהודים]]). הדו"ח התגלה בשנת [[2001]]. אומדן מספר הקורבנות בבלז'ץ היה לאורך כל השנים הקשה ביותר בשל מיעוט הידיעות על המחנה. האומדנים שהיו מקובלים עד התגלות הדו"ח טענו שמספר הנספים במחנה נע בין חצי מיליון עד מיליון יהודים. אומדנים אלו ניסו להעריך את מספר היהודים שנשלחו לבלז'ץ מכל קהילה וקהילה, והתבססו בעיקר על [[ספר זיכרון|ספרי זיכרון של קהילות]], עדויות ניצולים (שלא תמיד מסרו מספרים מדויקים) וכן דו"חות גרמניים שנמצאו. גם לאחר גילוי הדו"ח לא ניתן לדעת האם המספר 434,508 כולל רק יהודים שהגיעו חיים למחנה, ונרצחו בו, או שהוא כולל גם רבבות יהודים שנספו בדרך, בשל התנאים הקשים בקרונות הבקר שבהם הובלו לבלז'ץ.
== לאחר מלחמת העולם השנייה:
[[קובץ:Belzec lubelskie oboz zaglady brama wejsciowa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה בבלז'ץ]]
[[File:PL Belzec extermination camp 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה בבלז'ץ]]
[[קובץ:Belzec oboz zaglady pomnik ewa abel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אנדרטה]] בבלז'ץ (שירו של [[דן פגיס]], "[[כתוב בעיפרון בקרון החתום]]")]]
[[לורנץ הקנהולט]], המפעיל הראשון של תאי הגזים, שרד את המלחמה, אך עקבותיו נעלמו.
▲כמו במחנות השמדה אחרים, גם כאן התאמצו הנאצים להסתיר ולחסל את הראיות להשמדה. מדצמבר 1942 עד אפריל 1943, במסגרת [[מבצע 1005]], הוצאו גופות הנרצחים מקברי ההמונים, נכתשו ונשרפו. אפר הנשרפים ורסיסי העצמות נקברו חזרה בתוך הבורות שמהם הוצאו גופות הקורבנות. מבני המחנה פורקו באופן שיטתי. קברי האחים שנותרו במקום הופרעו על ידי מקומיים פולנים בשנים שלאחר המלחמה, שחיפשו חפצי ערך שנקברו יחד עם הקורבנות. בעיתונות הפולנית גינו אז את ההתנהגות הזאת, אך הרשויות הפולניות לא הצליחו למנוע את התופעה, שנמשכה עד אמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
מבין אנשי האס אס ששירתו במחנה, שבעה זוהו ב[[מינכן]], אך רק אחד, [[יוזף אוברהאוזר]], נשפט ב-[[1965]] ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. ב-[[2010]] הוגש כתב אישום כנגד [[סמואל קונץ]] ששימש כשומר במחנה בגין מעורבות בהשמדת יהודי המחנה, אך הוא מת קודם משפטו.
קברי האחים שנותרו במקום הופרעו על ידי מקומיים פולנים בשנים שלאחר המלחמה, שחיפשו חפצי ערך שנקברו יחד עם הקורבנות. בעיתונות הפולנית גינו אז את ההתנהגות הזאת, אך הרשויות הפולניות לא הצליחו למנוע את התופעה, שנמשכה עד אמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
השטח כולו נחרש ונזרע, וניטעו בן עצים.
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הציבו הרשויות גדר סביב שטח המחנה, והוצבו בו כמה אנדרטאות קטנות. אך השטח המגודר לא תאם את שטח המחנה האמיתי, כך שעל חלקים מהמחנה נבנו בניינים חדשים. עד [[1989]], בגלל קרבת המחנה לגבול הפולני, מספר המבקרים בו היה קטן, והאתר תוחזק בצורה ירודה.
לאחר [[נפילת ברית המועצות]] ב-[[1991]] החלו להגיע יותר מבקרים למחנה. בעקבות ביקורת על מצבו הירוד, נערכו ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] סקרים לקביעת גודלו ומיקומו של המחנה, ולגילוי פרטים חדשים על הפעילות בו.
| |||