סופיה קובלבסקיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 29:
===קריירה אקדמית===
[[קובץ:RR5110-0034R.gif|ממוזער|שמאל]]
ב-1869 קובלבסקי התחילה את לימודיה באוניברסיטת ב[[אוניברסיטת היידלברג]] ב[[גרמניה]], שבה הותר לה לצפות בשיעורים כל עוד קיבלה אישור מהפרופסורים. לאחר שנתיים של לימודי מתמטיקה תחת מורים כמו [[גוסטב קירכהוף]], [[הרמן פון הלמהולץ]] ו[[רוברט בונזן]], היא עברה לגור ב[[ברלין]], [[גרמניה]].
 
מאחר שגם ב[[ברלין]] לא אפשרו לנשים להירשם ללימודים והאוניברסיטה אפילו לא הרשתה לה לצפות בשיעורים, הסכים [[קארל ויירשטראס]], שהיה מרצה שם ואחד מהמתמטיקאים המבריקים של המאה ה-19, ללמד את קובלבסקי באורח פרטי. הוא עשה זאת לאחר שהצליחה לפתור בעיות מתמטיות שרק המתקדמים מבין תלמידיו הצליחו להתמודד איתן.
שורה 51:
בשנה לאחר מכן (1884) היא מונתה למשרה של חמש שנים כפרופסור שלא מן המניין ונהייתה העורכת של [[Acta Mathematica]]. ב[[1888]] היא זכתה ב"פרס בורדין" ( Prix Bordin) של [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], בזכות עבודתה על השאלה "תזכיר במקרה ספציפי של הבעיה של סיבוב גוף כבד על נקודה קבועה, שבו האינטגרציה מתבצעת באמצעות פונקציות אולטרה-אליפטיות של הזמן". במילים אחרות מאמר המתאר את תנועתו הסיבובית של גוף מוצק סביב נקודה קבועה.
 
היא התמנתה כפרופסור בחוג למתמטיקה ב[[אוניברסיטת סטוקהולם]] ,{{הערה|[http://www.su.se/english אוניברסיטת סטוקהולם, שוודיה]}} [[שוודיה]] בשנת [[1884]]. וכיהנה כחברה בהתכתבות של האקדמיה למדעים ב[[סנט פטרבורג]] משנת [[1889]]. בשנה זו מונתה לפרופסור מן המניין, והייתה האישה הראשונה בעלת תפקיד זה באירופה הצפונית. לאחר שדלנות ממושכת למענה (ושינוי כללי האקדמיה), הוענקה לה חברות ב{{ה|אקדמיה הרוסית למדעים}}, אך מעולם לא קיבלה הצעה להיות פרופסור ברוסיה.
 
קובלבסקי כתבה בנוסף מספר עבודות שאינן מתמטיות, כולל אוטוביוגרפיה שלה בשם '''"ילדות רוסית"''', מחזות (בשיתוף עם הדנית אן שרלוט אדגרן-לפלר) ואוטוביוגראפיה (חלקית)- '''"נערה ניהיליסטית"''' (1890).