יצחק חרפי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
מ ←ביוגרפיה: תיקון שם רעייתו |
||
שורה 5:
נולד בשם '''יצחק צ'יזיק''' ב[[י"ז בטבת]] [[תרס"ז]] לשמואל זיינוול ולבריינה לבית בורנשטיין ב[[סג'רה (מושבה)|סג'רה]]. בין תשעת אחיו ואחיותיו נמנו [[שרה צ'יזיק|שרה]], [[ברוך צ'יזיק|ברוך]], [[חנה צ'יזיק|חנה]] ו[[אפרים צ'יזיק|אפרים]]. למד ב[[גמנסיה הרצליה]] והמשיך ללימודים גבוהים ב[[אוניברסיטת שיקגו]] וב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]]. היה מוסמך במנהל ציבורי ועסק במחקר ובפרסום מאמרים בנושאים שונים במהלכם למד על חשיבות ה[[טיס]] והצורך בפיתוח ענף ה[[תעופה]] בארץ ישראל. באופן פרטי הוכשר כטייס ובשנת [[1934]] קיבל רישיון טיס. בעזרתו של [[פנחס רוטנברג]] רכש מטוס והביאו לדיוני [[הקונגרס הציוני]] ב[[פראג]] להעלאת המודעות לחשיבות ענף התעופה. בעזרתם של רוטנברג, [[דוד בן-גוריון]] ו[[דב הוז]] התממש כעבור זמן רצונו על ידי הקמת בית הספר לתעופה בארץ.
בשנת [[1935]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה ב[[ממשלת המנדט]]. 13 שנים שימש קצין מחוז, תחילה ב[[
צ'יזיק לקח חלק בפיתוח [[עמק חפר]], היה ממקימי בית החרושת "שמשון" למלט ב[[הר-טוב]], ועם תחילת ההתיישבות המאורגנת ב[[חבל לכיש]] היה ממקימי [[קריית גת]] ושימש בה מתאם בין [[הסוכנות היהודית]] ו[[משרד העבודה]]. בספטמבר [[1957]] מונה לעמוד באופן זמני בראש שגרירות ישראל ב[[ליבריה]], אך לאחר שחלה ב[[מלריה|קדחת]] ואירח במדינה את שרת החוץ [[גולדה מאיר]] - הועבר בהוראתה והיה קונסול ישראל ב[[שיקגו]].
נפטר בשיקגו לאחר [[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ונקבר בקרית גת. היה נשוי
יצחק חרפי (צ'יזיק) היה אביו של הפזמונאי, המלחין והזמר הישראלי [[שמוליק צ'יזיק]].
|