המפרץ הפרסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ייהליזיושמר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ החלפת {{תב|דגל/קטר}} ב{{תב|דגל/קטר (מדינה)}} ותיקונים כלליים באמצעות AWB |
||
שורה 18:
|מקור לנהר=
|אגן ניקוז=
|מדינות באגן הניקוז={{דגל|איראן||+}} {{ש}} {{דגל|עיראק||+}} {{ש}} {{דגל|כווית||+}} {{ש}} {{דגל|ערב הסעודית||+}} {{ש}} {{דגל|קטר (מדינה)}} [[קטר (מדינה)|קטר]] {{ש}} {{דגל|בחריין||+}} {{ש}} {{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}} {{ש}} {{דגל|עומאן||+}} ([[מובלעת]] [[חצי האי מוסנדם|מוסנדם]])
|איים=
|ערים=
שורה 26:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=המפרץ הפרסי|שם=המפרץ הפרסי|אורך=47|רוחב=31|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק|רוחב תצוגה=300}}
}}
'''המפרץ הפרסי''' (ב[[פרסית]]: '''خلیج فارس''', ח'ליג' פארס) הוא [[לשון ים|לשון]] של [[מפרץ עומאן]] המשתרעת בין [[חצי האי ערב]] ו[[איראן]].
המפרץ, המשתרע על שטח של 251,000 קמ"ר, מתחבר למפרץ עומאן במזרח דרך [[מצר הורמוז]]. בקצהו המערבי קיימת ה[[דלתא]] הגדולה של נהר [[שט אל-ערב]] (شط العرب/اروند رود), אליו מתנקזים מימי נהרות ה[[פרת]] וה[[חידקל]]. אורכו של המפרץ הוא 989 ק"מ, ורוחבו בנקודה הצרה ביותר (מצר הורמוז) הוא 56 ק"מ. המים בדרך כלל רדודים מאוד, ועומקם המרבי הוא 90 מטרים בלבד. זרמי המפרץ אטיים מאוד, וטווח ה[[גאות]] מוגבל אף הוא.
המפרץ הפרסי וחופיו הם המקור הגדול בעולם להפקת [[נפט גולמי]] (כ-60% מהעתודות הידועות בעולם מרוכזות בסביבתו), ותעשיות הנפט ומוצריו הן הדומיננטיות באזור. אף שהנפט התגלה כבר ב-[[1908]], רק בשנות השלושים - במקביל לגילוי שדות הנפט הגדולים - שב ועורר המפרץ התעניינות בינלאומית, במקביל להקמת מתקנים מודרניים לקידוח, הפקה וזיקוק.
שורה 44:
== אקולוגיה ==
סביבתו הטבעית של המפרץ הפרסי עשירה מאוד, וכוללת מינים ייחודיים של [[דג]]ים, [[שונית אלמוגים|שוניות אלמוגים]] מרהיבות וצדפות [[פנינה|פנינים]]. יחד עם זאת, התיעוש הנרחב, דליפות הנפט החוזרות והנשנות באזור וחוסר היציבות הפוליטית-צבאית השפיעו לרעה על סביבתו של המפרץ, וארגונים רבים בעולם פועלים כיום על מנת לשמר את המערכת האקולוגית באזור.
==המחלוקת על שם המפרץ==
שמו של המפרץ הפרסי מהווה סלע מחלוקת בין איראן לבין מדינות ערב מאז [[שנות החמישים]], ואיראן נוקטת מדיניות תקיפה ביחס לכל גורם בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית העושה שימוש במונח "המפרץ הערבי". בין היתר מנהלת איראן בשנים האחרונות מסע הסברה נגד השימוש במונח זה, הכולל, בין היתר, החרמת גופים ופרסומים בינלאומיים העושים שימוש במונח, "[[הפצצת גוגל]]" (ניסיון להשפיע על דירוגו של אתר אינטרנט בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש) במונח "המפרץ הפרסי" ואף פריצה של [[האקר]]ים איראנים לאתרים שונים בהם נעשה שימוש במונח "המפרץ הערבי".
בשנת [[2009]] פרץ משבר בין איראן לבין [[התאחדות משחקי הסולידריות האסלאמית]], שאמורים היו להתקיים בחודש אוקטובר באותה שנה ב[[טהראן]], לאחר שאיראן סירבה להיענות לדרישת ערב הסעודית להסיר את השם "המפרץ הפרסי" מכל המדליות והעלונים, שיחולקו במהלך התחרויות. אתרי חדשות איראנים טענו במהלך המשבר, כי המונח "המפרץ הפרסי" נמצא בשימוש עמי העולם זה 2500 שנים וכי אין כל סיבה שמדינות ערב יעשו שימוש במונח המסולף "המפרץ הערבי", שהשימוש בו החל בתקופתו של נשיא מצרים לשעבר, [[גמאל עבד אלנאצר]], במסגרת מאבקו נגד ה[[שאה]] האיראני בשנות החמישים והשישים.
דוגמה נוספת לעימות סביב סוגיית שמו של המפרץ ניתנה לאחר נאומו של ראש הלשכה המדינית של [[חמאס]], [[ח'אלד משעל]], ב[[דמשק]] לרגל יום כיבוש ירושלים על ידי [[צלאח א-דין]] בשנת [[2009]]. משעל השתמש במונח "המפרץ הערבי" בהתייחסו למפרץ הפרסי. האתר הרפורמיסטי "פרארו" הכתיר את הדיווח על דבריו של משעל בכותרת: "ח'אלד משעל השיב לאיראן על אהבתה".{{הערה|פרארו, 3 אוקטובר}} גם חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, קדרתאללה עליח'אני (Qodratollah Alikhani), מתח ביקורת חריפה על דבריו של משעל ואמר, כי איראן מצפה מראש הלשכה המדינית של חמאס לשנות את עמדתו ולהימנע משימוש במונח "המפרץ הערבי" בנאומיו ובהצהרותיו. על גורמים בכירים בעולם לדעת, אמר עליח'אני, כי העם והשלטונות באיראן רגישים מאוד ביחס למפרץ הפרסי.{{הערה|אינדה, 5 אוקטובר}}
שורה 65:
{{מדינות המפרץ הפרסי}}
[[קטגוריה:מפרצים באוקיינוס ההודי|פרסי]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון]]
| |||