SU-100 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AdiNargasi (שיחה | תרומות) עריכה |
מ החלפת דרום/צפון קוריאה לקוריאה הדרומית/צפונית ותיקונים כללים באמצעות AWB |
||
שורה 1:
{{טנק
|שם=SU-100
|תמונה=[[קובץ:Парк Победы в Саратове 07.jpg|250px|מרכז
|מדינה=ברית המועצות
|שנה=1944
שורה 19:
|צוות=4
}}
'''SU-100''' הוא [[משחית טנקים]] מתוצרת [[ברית המועצות]], שנבנה על בסיס השלדה של [[T-34#T-34/85|הטנק T-34/85]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
משחיתי SU-100 היו בשימוש [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] בשלבים האחרונים של המלחמה ונשארו בשירות פעיל עד לסוף שנות ה-80. בנוסף לצבא הסובייטי סופק גם למדינות [[ברית ורשה]] ולבעלות ברית של ברית המועצות בכל רחבי העולם. כלים מסוג זה הופעלו על ידי [[מצרים]] ו[[סוריה]] [[מבצע קדש]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]].
== פיתוח וייצור ==
משחית הטנקים הראשון שיוצר באופן סדרתי בברית המועצות היה SU-85, בעל תותח ב[[קליבר]] של 85 מ"מ, אשר נבנה על שלדה של [[T-34#T-34/76|טנק T-34/76]]. במהלך [[קרב קורסק]] בקיץ [[1943]] התברר כי תותח זה מסוגל להתמודד עם הטנקים הגרמנים הכבדים ([[פנתר (טנק)|פנתר]] ו[[טיגר]]) רק בטווחים של עד 500 מטר, כאשר פנתר או טיגר יכלו לפגוע ב-SU-85 ממרחק של 1.5-2 ק"מ.
כבר באוגוסט 1943 החלו עבודות לפיתוח משחית טנקים בעל תותח בקליבר גדול יותר להתמודדות עם הטנקים הגרמנים הכבדים. ההצעות הראשונות למשחית טנקים התבססו על SU-85 הקיים וכללו אך ורק החלפת התותח ללא שינוי בשלדה, [[מזקו"ם]] או צריח של הכלי עצמו. היו 3 הצעות עיקריות לסוג התותח – תותח שדה 122 מ"מ, [[הוביצר|תותח הוביצר]] 152 מ"מ ותותח [[נגד טנקים|נ"ט]] 85 מ"מ בעל קנה ארוך ו[[מהירות לוע]] גבוהה.
ההצעות להתקנת תותחים כבדים (122 ו152 מ"מ) נדחו , כיוון שהתקנת תותח כזה בכלי קיים הייתה גורמת לפגיעה בניידות הכלי ובכמות התחמושת שניתן להחזיק בתוכו. ההצעה להתקנת תותח 85 מ"מ ארוך הקנה נדחו בשל הבעיות שהתגלו בתותח עצמו. מהירות לוע גבוהה גרמה לשחיקה מהירה של הקנה ובנוסף לכך התברר, כי הפגז של תותח זה מסוגל לחדור דרך השריון הקדמי העבה של טנק טיגר רק מטווח קצר.
לכן התקבלה ההחלטה לפעול בשני מישורים – לפתח גם תותח מתאים וגם גוף מתאים למשחית טנקים החדש. הקליבר שנבחר לתותח החדש היה 100 מ"מ. טנק T-34-85 נבחר כבסיס לייצור הגוף של משחית הטנקים החדש.
[[אבטיפוס]] הראשון יוצר במפעל Uralmash בעיר [[יקטרינבורג|סברדלובסק]] בפברואר [[1944]]. במרץ אותה שנה הוא עבר בהצלחה את סדרת ניסויי שטח ואושר לייצור. במהלך ניסויי שטח הוכח כי פגז שלו מסוגל לחדור את שריון טנק טיגר ממרחק של כ-1,500 מטר ללא קשר לנקודת הפגיעה. יחד עם זאת ממרחק כזה הוא לא היה מסוגל לחדור את השריון הקדמי של משחית הטנקים הכבד "פרדיננד".
הייצור הסדרתי החל במפעל Uralmash בספטמבר 1944 . תחילה יוצרו SU-100 במקביל ל-SU-85, עד שייצורו של האחרון הופסק לגמרי בחודש דצמבר. הכלים הראשונים סופקו לצבא בספטמבר 1944 לצורך ניסויים קרביים. אך השימוש המאסיבי בהם התחיל רק בדצמבר. הסיבה העיקרית לכך – קצב ייצור נמוך של פגזי חודר שריון לתותח 100 מ"מ.
במהלך המלחמה יוצר SU-100 אך ורק במפעל Uralmash. בתקופת המלחמה קצב הייצור החודשי שלהם עמד על כ-200 יחידות. לאחר תום המלחמה הורד קצב הייצור לכ 150 יחידות בחודש. הייצור הופסק לגמרי במרץ [[1946]]. סה"כ בתקופה בין ספטמבר 1944 עד למרץ 1946 יוצרו 3037 משחיתי טנקים SU-100.
שורה 42:
== השימוש ==
=== בצבא הסובייטי ===
השימוש הקרבי הראשון (להוציא את הניסויים הקרביים) של SU-100 היה במהלך כיבוש [[בודפשט]]. באופן מאסיבי הם הופעלו במהלך הקרבות באזור [[אגם בלטון]] במרץ [[1945]] להדיפת התקפת הנגד של [[ארמיית הפאנצר השישית של האס אס]]. הם הוכיחו את יעילות כנגד הטנקים הגרמנים הכבדים טיגר ו[[טיגר II]] . הגובה הנמוך של SU-100 אפשר להסוותם בקלות יחסית בשטח , כך שהם יכלו לפגוע בטנקים הגרמנים מטווחים של 1000-1300 מטר מבלי להתגלות. בבחינת הטנקים הגרמנים הפגועים לאחר הקרב, התברר כי די היה בפגיעה בודדת של פגז מ-SU-100 כדי להוציא טנק כבד (טיגר או פאנצר) מכלל פעולה. פגיעת הפגז בטנק בינוני כמו [[פאנצר סימן 4]], גרמה להתפרקות הטנק.
כתוצאה מלקחי הקרב הוחלט להתקין על הצריח של SU-100 [[מקלע]] 7.62 מ"מ להגנת הכלי מפני [[חיל רגלים|ח"יר]].
SU-100 השתתפו גם בכיבוש וינה וב[[הקרב על ברלין|כיבוש ברלין]]. במהלך הקרבות הללו הם תפקדו בעיקר כתותחי סער במתן סיוע לח"ר.
לאחר תום המלחמה באירופה הועברו 2 חטיבות SU-100 למזרח הרחוק, שם השתתפו ב[[מבצע סערת אוגוסט|קרבות עם היפנים במנצ'וריה]].
לאחר מלחמת העולם השנייה נשארו SU-100 בשירות פעיל בצבא הסובייטי עד לשנת [[1980]]. הם הופעלו בדיכוי [[המרד ההונגרי]] ב[[1956]] וב[[האביב של פראג|פלישה לצ'כוסלובקיה ב-1968]].
==== מבנה ארגוני ====
מבחינה ארגונית, היחידה העיקרית של תותחי SU-100 הייתה אגד ארטילרי.
לפי התקן של שנת 1944 כל אגד כזה הורכב מ 4 [[סוללה (צבא)|סוללות]] (בנות 5 כלים כל אחת), [[פלוגה|פלוגת]] ח"יר, [[מחלקה|מחלקת]] [[הנדסה קרבית|הנדסה]] ויחידות עורפיות ( הספקה, חימוש, תובלה ורפואה).
מרבית האגדים הארטילריים של SU-100 אוגדו בחטיבות. כל חטיבה הורכבה מ: 3 אגדי ארטילריה, פלוגת סיור (עם 3 [[תותח מתנייע|תומ"תים]] קלים מסוג [[SU-76]]), פלוגת מפקדה (עם 2 SU-100), פלוגת [[נגד מטוסים|נ"מ]] ויחידות עורפיות. בסך הכול היו בחטיבה כ-1,492 חיילים, 65 SU-100 ו-3 SU-76.
שורה 68:
==== בצבא מצרים ====
[[קובץ:SU-100-latrun-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משחית טנקים SU-100 מצרי ב[[יד לשריון|מוזיאון יד לשריון בלטרון]]]]
לראשונה, סופקו SU-100 ל[[צבא מצרים]] בשנת [[1955]] במסגרת [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]]. ב[[מבצע קדש]] כמה עשרות מהם פעלו נגד כוחות צה"ל, ללא הצלחה מרובה. 6 כלים נתפסו כשלל. 4 SU-100 נוספים השתתפו בהגנת [[פורט סעיד]] מפני ה[[הצבא הבריטי|כוחות הבריטיים]] ו[[צבא צרפת|הצרפתים]]. [[צנחן|צנחנים בריטיים]] הצליחו להוציא אותם מכלל פעולה בעזרת [[בזוקה (כלי נשק)|בזוקות]].
SU-100 השתתפו גם ב[[מלחמת ששת הימים]]. לפי הנתונים הרשמיים, אבדותיהם הסתכמו בכ-50 יחידות.
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כל אחת מ-5 [[דיוויזיה|דיוויזיות]] ח"ר מצריות, שהשתתפו בצליחת [[תעלת סואץ]], כללה [[גדוד]] משחיתי טנקים SU-100. מרביתם הושמדו בקרבות. הכלים הנותרים הוצאו משימוש מיד לאחר המלחמה.
שורה 78:
=== מדינות אחרות ===
SU-100 סופקו כמעט לכל מדינה שהייתה ידידותית לברית המועצות (בתקופה כלשהי) – [[סין]], [[
SU-100 נטלו חלק בהדיפת [[הפלישה למפרץ החזירים]] וב[[מלחמת האזרחים באנגולה]].
שורה 85:
[[קובץ:Parad2010(5).jpg|שמאל|ממוזער|200px|SU-100 במהלך המצעד הצבאי במוסקבה. 9 במאי 2010]]
[[קובץ:TUMARKIN8.JPG|שמאל|ממוזער|200px|משחיתי טנקים SU-100 בפסל "[[ביג צ'יף]]" (1968) מאת [[יגאל תומרקין]] בכניסה הדרומית ל[[קריית שמונה]]]]
SU-100 רבים השתמרו עד היום, בעיקר הודות לכך שיוצרו בכמויות גדולות ונכנסו ללחימה רק בשלב אחרון של מלחמת העולם השנייה, כך שאבידותיהם היו נמוכות ביחסת לכמותם. כמו כן הם נשארו בשירות פעיל בכמה מדינות עד ימנו אלו.
[[הצבא הרוסי]] מחזיק כ-10 SU-100 במצב שמיש (מבחינת יכולת הניוד) לצורך השתתפות במצעדים. במצעד החגיגי לכבוד 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית , שנערך ב[[מוסקבה]] ב-[[9 במאי]] [[2010]], נטלו חלק 8 SU-100.
ברחבי ברית המועצות לשעבר מוצבים כמה עשרות SU-100 כאנדרטאות לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה.
ניתן גם למצוא אותם במוזיאונים צבאיים בכל רחבי העולם:
שורה 109:
* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]] ב[[תל אביב]]
* כניסה דרומית ל[[קריית שמונה]], שם הם מהווים חלק מפסל חוצות, מעשה ידי הפסל [[יגאל תומרקין]]
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקישיתוף בשורה|תצוגה=SU-100}}
{{רכבי קרב משוריינים סובייטים של מלחמת העולם השנייה}}
| |||