קוריאנית – הבדלי גרסאות

|שם מקורי=דרום קוריאה הדרומית: 한국어; צפון קוריאה הצפונית: 조선어

|מדינות=[[קוריאה הדרומית|דרום קוריאה]], [[קוריאה הצפונית|צפון קוריאה]], [[סין]] ועוד

|לאום={{דגל|דרום קוריאה הדרומית||+}}{{ש}}{{דגל|צפון קוריאה הצפונית||+}}{{ש}}שפה אזורית:{{ש}}{{דגל|סין||+}}

|מוסד=דרום קוריאה הדרומית: המכון הלאומי לשפה הקוריאנית{{ש}}צפון קוריאה הצפונית: המכון למחקר השפה של מדעי החברה

'''קוריאנית''' (או '''קוריאית'''; [[דרום קוריאה הדרומית]]: '''한국어''' "הַאנְגּוּקוֹ"; [[צפון קוריאה הצפונית]]: '''조선어''' "צ'וֹסוֹנוֹ") היא שפתן הרשמית של [[קוריאה הדרומית]] ו[[קוריאה הצפונית]]. לצד [[מנדרינית תקנית|סינית]], קוריאנית היא אחת משתי השפות הרשמיות ב[[הרפובליקה העממית של סין - חלוקה מנהלית|נציבות]] האוטונומית הקוריאנית [[יאנביאן]] במחוז [[ג'ילין]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. בעולם כשמונים מיליון דוברי קוריאנית: בקוריאה, בסין, במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, ב[[אוסטרליה]], ב[[ניו זילנד]], ב[[ארצות הברית]], ב[[קנדה]], ב[[ברזיל]], ב[[יפן]], ב[[דרום אפריקה]] וב[[פיליפינים]].

קיים ויכוח לאיזו [[משפחת שפות]] יש לשייך את הקוריאנית. [[בלשנות|בלשנים]] רבים משייכים אותה ל[[שפות אלטאיות|משפחת השפות האלטאיות]], ואילו אחרים מסווגים אותה כשפה מבודדת. לשפה סדר [[תחביר|תחבירי]] של [[נושא (דקדוק)|נושא]]-[[מושא]]-[[נשוא]] ([[SOV]]), ו[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] [[שפה צירופית|אַגלוטינטיבית]]. קוריאנית הושפעה מ[[שפות סיניות|סינית]] וקלטה ממנה מילים [[שפות סינו-טיבטיות|סיניות-טיבטיות]] רבות (כ-60 אחוז מאוצר המילים הקוריאני), ובדרוםובקוריאה קוריאההדרומית משתמשים עדיין חלקית ב[[כתב סיני|כתב הסיני]] בהקשרים מסוימים. קוריאנית נכתבת כיום משמאל לימין בעזרת ה[[הנגול|האנגול]], [[אלפבית]] שפותח ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. הכתב מבוסס על יצירת תיבות רבועיות הכוללות [[הברה|הברות]] פתוחות או סגורות, באופן העשוי להיראות ממבט ראשון ככתב לוגוגרמות.