יצחק מאיר מורגנשטרן – הבדלי גרסאות

נולד ליעקב מנחם וליוכבד-סימא מורגנשטרן, חסיד [[חסידות גור|גור]], בשכונת [[הנדון]] [[גולדרס גרין|(גולדרס גרין)]] שב[[לונדון]]. כבר בילדותו נמשך אחרי [[פנימיות התורה]]. למד בישיבת [[לוצרן]] וב[[ישיבת בית יוסף (גייטסהד)|גייטסהד]] ובד בבד למד [[קבלה]] וחסידות. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (המכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר ב[[אנטוורפן]] וב[[ירושלים|ירושלים.]] למד אצל הרב [[ניסן דוד קיוואק]] והיה קשור לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף-סיגט]] ולרבי [[יעקב לייזר]] האדמו"ר מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]], וכמו כן עסק בתורת הקבלה אצל הרב [[יצחק כדורי]], והרב [[דוד בצרי]] (כתלמיד חבר). בסביבות שנת [[תשנ"ה]] החל לערוך [[סעודה שלישית]] בבית המדרש [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] בשכונת [[עזרת תורה]], בהשתתפות אוהדים חסידי ברסלב. בשנת תשנ"ז פתח כולל קטן בשכונת [[מקור ברוך]], אשר כונה בשם הפסבדו-קבלי "אילימה"{{הערה|ע"פ הכתוב בהקדשה בתחילת הספר "דרך הקודש" שיצא על ידי בית מדרשו של הרב מורגנשטרן, משתמע כי חבר הכנסת והשר אריה מכלוף דרעי הסתופף בצלו של הרב במהלך שנות התשעים.}}, ולאחר מספר שנות פעילות מצומצמת (שכללה בעיקר תפילות על פי כוונות הרש"ש, בימי החול ובשבתות) [[תשס"ב]] פתח בשכונת [[גוש 80]] [[בית מדרש]] בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי [[חיים די לה רוזה]], שלתורתו השפעה רבה על הרב מורגנשטרן (ראו להלן). בבית המדרש יש {{מונחון|כולל חצות|כולל שזמן הלימוד בו הוא מחצות הלילה ועד לתפילת הנץ}}, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חסידות כאשר הוא מקבל [[קוויטל]]ך ומכונה [[אדמו"ר]], הגם שאינו מכיר בזאת בפירוש, ותדיר חוזר על כך כי הוא משתייך כחסיד לחסידות ברסלב (אם כי הוא נחשב מאחד החדשנים בפיתוח התיאוריות של חסידות זו, וקירובה לעבר החוגים הקבליים של האר"י וממשיכי דרכו).

 

 

במשך שנים נהג לנסוע ל[[ראש השנה]] לאומן עם מאות חסידים מ[[ישראל]], [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]], שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מ[[הנץ החמה]] ועד ל[[שקיעת החמה|שקיעתה]]. [[תקיעת שופר]] אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל{{הערה|1=‫{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים|44674|18 בספטמבר 2012}}‬}}. הוא פרסם [[פמפלט|קונטרס]] שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ{{הערה|[http://www.scribd.com/doc/110868680/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C קונטרס ראש בני ישראל]}} וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"{{הערה|[http://forumpics.a7.org/?file=20150623102940.pdf מאמר והאמת והשלום אהבו]. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".}}. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו ב[[קבר דוד המלך]], שבו הוא מגלה עניין בשנים האחרונות{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/49/31/25-7MYSFdENhW.pdf ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"]}}. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן{{הערה|1=יוסי נכטיגל, [http://www.gmodules.com/ig/proxy?url=http%3A%2F%2Fwww.kikarhashabat.co.il%2F%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1-%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259F-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2591-%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%25A9%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%259F.html פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק] 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת}}. בתשע"ה ובתשע"ו נותר בירושלים. עם זאת, לקראת ערב ראש השנה של שנת תשע"ז הודיע כי הוא מתכוון ליסוע על מנת להיות בערב ראש השנה באומן, ולומר יחד עם הציבור השוהה שם סליחות "זכור ברית", ואח"כ מיד לחזור לארץ ישראל, וזאת ע"פ אימרות של כמה מחסידי ברסלב, כי עיקר ה"תיקון" הוא בערב ראש השנה, ואילו בראש השנה מספיק להתפלל בקיבוץ חסידי ברסלב, אך לאו דווקא באומן.