אולי הנס – הבדלי גרסאות

הנס שיחק כנער במועדון [[אולם 1846]], ובשנת 1970 התגלה על ידי מאמן [[באיירן מינכן]] [[אודו לאטק]], שהביא אותו לקבוצה, כאשר הנס היה בן 18 בלבד. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, 1970/71, הבקיע הנס שישה שערים, ובאיירן מינכן סיימה במקום השני בליגה, מרחק שתי נקודות מהאלופה [[בורוסיה מנשנגלאדבך]]. באותה עונה, זכה הנס עם באיירן מינכן ב[[גביע הגרמני]], לאחר ניצחון בגמר בתוצאה 2-11–2 על [[פ.צ. קלן]] בהארכה. בעונת 1971/72 הבקיע הנס 13 שערים והיה חלק חשוב בזכיית הקבוצה באליפות ה[[בונדסליגה]], כשהוא שיתף פעולה בהתקפה עם [[גרד מילר]], [[פרנץ רוט]] ו[[פרנץ קראוטהאוזן]]. בעונת 1972/73 זכה הנס עם באיירן מינכן באליפות שנייה ברצף, כשהוא מבקיע 17 שערי ליגה. בעונת 1973/74 זכה הנס עם באיירן מינכן באליפות שלישית ברצף, כשהוא מבקיע 18 שערי ליגה. בעונה זו, זכה הנס עם באיירן מינכן ב[[גביע אירופה לאלופות]], לאחר שהבקיע חמישה שערים במפעל זה. שניים מהם הובקעו בגומלין [[גמר גביע אירופה לאלופות 1974|משחק הגמר]], בו ניצחה באיירן מינכן את [[אתלטיקו מדריד]] בתוצאה 4-00–4, לאחר שהמשחק הראשון הסתיים בתיקו 1-1 ונדרש משחק חוזר. בעונת 1974/75 הבקיע הנס שמונה שערי ליגה, אך רצף האליפויות של באיירן מינכן נקטע, כשהקבוצה סיימה רק במקום העשירי בבונדסליגה. עם זאת, זכה הנס עם באיירן מינכן בפעם השנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות, לאחר שהקבוצה ניצחה ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1975|משחק הגמר]] את [[לידס יונייטד]] בתוצאה 2-00–2. הנס פתח בהרכב במשחק זה, אך נפצע והוחלף בדקה ה-42 על ידי [[קלאוס וונדר]]. בעונת 1975/76 היה הנס פצוע בחלק גדול מהמשחקים, והבקיע ארבעה שערי ליגה בלבד, כאשר באיירן מינכן סיימה שלישית בבונדסליגה. למרות זאת, זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בפעם השלישית ברציפות, לאחר ניצחון 1-00–1 בגמר על [[סנט אטיין (כדורגל)|סנט אטיין]]. הנס שיחק 90 דקות בגמר זה. בנובמבר 1976 זכה הנס עם באיירן מינכן ב[[הגביע הביניבשתי]], לאחר ניצחון 2-00–2 בגמר על [[קרוזיירו]]. בעונת 1976/77 הבקיע הנס תשעה שערי ליגה, ובאיירן מינכן סיימה במקום השביעי, ובעונת 1977/78 סיימה במקום ה-12, למרות 11 שערים של הנס. את עונת 1978/79 החל הנס בבאיירן מינכן, אך הושאל לאחר מכן ל[[נירנברג (כדורגל)|נירנברג]] במטרה להשתקם לאחר פציעות רבות שעבר. הנס ערך בנירנברג 12 הופעות בכל המפעלים ולא התאקלם, ואף ירד ליגה עם המועדון. בתום העונה, פרש הנס ממשחק פעיל בגיל 27 בלבד, לאחר שלא הצליח להתגבר על ריבוי הפציעות. הנס ערך בסך הכל 250 הופעות בבונדסליגה, בהן הבקיע 86 שערים.

הנס ערך את הופעת הבכורה במדי [[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת גרמניה המערבית]] במרץ 1972, בניצחון 2-00–2 על [[נבחרת הונגריה בכדורגל|נבחרת הונגריה]] במשחק ידידות. באותה שנה, היה הנס אחד משישה שחקני [[באיירן מינכן]] שנכללו בסגל של מערב גרמניה ל[[יורו 1972]]. הנס ונבחרת גרמניה המערבית זכו בטורניר, לאחר ניצחון 3-00–3 בגמר על [[נבחרת ברית המועצות בכדורגל|נבחרת ברית המועצות]], בו שיחק הנס 90 דקות. הנס נכלל בנבחרת מצטייני הטורניר של יורו 1972. באותה שנה השתתף הנס עם הנבחרת הגרמנית האולימפית ב[[אולימפיאדת מינכן (1972)|אולימפיאדת מינכן]], ממנה הודחה הנבחרת במפתיע בשלב הבתים השני, לאחר הפסד 3-22–3 ל[[נבחרת גרמניה המזרחית בכדורגל|נבחרת גרמניה המזרחית]] במשחק טעון פוליטית שנערך על אדמת גרמניה המערבית. הנס הבקיע שער שוויון זמני במשחק זה, שלא הספיק לגרמניה המערבית, שהודחה במגרשה הביתי מוקדם מהצפוי.

בשנת 1974 השתתף הנס עם נבחרת גרמניה המערבית ב[[מונדיאל 1974]], שגם הוא נערך בגרמניה המערבית. הנס היה בורג חשוב בזכייתה של גרמניה המערבית במונדיאל זה, לאחר ניצחון 2-11–2 ב[[גמר מונדיאל 1974|משחק הגמר]] על [[נבחרת הולנד בכדורגל|נבחרת הולנד]]. הנס גרם לפנדל בדקה השנייה של המשחק, לאחר שביצע עבירה על [[יוהאן קרויף]]. את הפנדל תרגם [[יוהאן ניסקנס]] ליתרון 1-00–1 להולנד, אך שערים של [[פול ברייטנר]] ו[[גרד מילר]] הפכו את התוצאה וגרמניה המערבית זכתה במונדיאל זה.

הטורניר הגדול האחרון בו הנס השתתף היה [[יורו 1976]], בו הפך לדמות טראגית. משחק הגמר של הטורניר מול [[נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל|נבחרת צ'כוסלובקיה]], הסתיים בתיקו 2-2 בתום 120 דקות, והוכרע בבעיטות הכרעה. לאחר שאף נבחרת לא החמיצה וצ'כוסלובקיה הייתה ביתרון 4-33–4, החטיא הנס את הפנדל שלו, וכל שנותר ל[[אנטונין פננקה]] הוא להבקיע את הפנדל שלו בבעיטת הפננקה הראשונה בהיסטוריה, ולהעניק את הגביע לצ'כוסלובקיה. לאחר משחק זה, הנס לא שיחק יותר במדים הלאומיים, בהם ערך בסך הכל 35 הופעות והבקיע חמישה שערים.

זמן קצר לאחר פרישתו, מונה הנס כ[[מנכ"ל]] [[באיירן מינכן]]. בתקופת כהונתו בתפקיד, שארכה כשלושים שנה, הצליחה הקבוצה מאוד, הגדילה משמעותית את מספר חבריה, והפכה למעצמה כלכלית, זכתה ב-15 אליפויות ה[[בונדסליגה]], שבעה [[הגביע הגרמני|גביעים גרמניים]], [[גביע אופ"א]], [[הגביע הביניבשתי]] ו[[ליגת האלופות]], כאשר עד לתחילת כהונתו של הנס, הקבוצה זכתה בשבעה תארים בכל ההיסטוריה שלה. הנס יזם את הקמתו של איצטדיוןאצטדיון ה[[אליאנץ ארנה]] ב[[מינכן]], בעלות של 340 מיליון [[אירו]]. איצטדיוןאצטדיון זה החליף את [[האיצטדיוןהאצטדיון האולימפי במינכן]] כמגרשה הביתי של באיירן מינכן, ואירח משחקים ב[[מונדיאל 2006]] ואת [[גמר ליגת האלופות 2012]]. בשנת 2012, דיווח הנס ש[[הון עצמי|הונה העצמי]] של באיירן מינכן עומד על 249 מיליון אירו, סכום שיא למועדון. כחלק מניהול הקבוצה, הנס סייע כלכלית למועדונים בבונדסליגה שהיו במצוקה, כמו [[פ.צ. סנט פאולי]], [[הרטה ברלין]] ו[[האנזה רוסטוק]], ואף לקבוצות להן יש יריבות עם באיירן מינכן, כמו [[בורוסיה דורטמונד]] והיריבה העירונית [[מינכן 1860]]. בשנת 2009, לאחר יותר משלושים שנים כמנכ"ל, החליף הנס את [[פרנץ בקנבאואר]] בתפקיד נשיא באיירן מינכן.