ג'ורג' סטיינר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
סטיינר המשיך את לימודיו בבית הספר Lycée Français de New York אשר ב[[מנהטן]], וקיבל [[אזרחות]] אמריקנית בשנת [[1944]].
בשנת [[1948]] קיבל סטיינר [[תואר ראשון]]
==קריירה אקדמית==
בשנת [[1956]] חזר סטיינר ל[[ארצות הברית]] והמשיך כחוקר וכמרצה ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] ובמוסדות אקדמיים אחרים. הוא חזר לאנגליה בשנת [[1961]] והיה בין חבר המייסדים של Churchil College ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. לא כולם בפקולטה לאנגלית קיבלו ברצון את המרצה ה[[כריזמה|כריזמטי]] בעל ה[[מבטא]] הזר, שמרבה להתעסק בנושא [[השואה]].{{הערה|שם=:1}} הם טענו שהנושא איננו באמת רלוונטי ל[[בריטניה]], שהתמקדה יותר במיתוסים על הפגזות [[הבליץ]], [[דנקרק|קרב דנקרק]] ו[[הקרב על בריטניה]]. ואכן, סטיינר לא קיבל מעולם את התואר של [[פרופסור חבר]] בקיימברידג', על אף שבפועל הוא קיבל את המשכורת שתואמת את התואר. אמנם, היו לו הזדמנויות לחזור ל[[ארצות הברית]] כדי לעבוד באוניברסיטאות אחרות, ולזכות בתנאים המתאימים, אך אביו טען שאם הוא יעזוב את [[אירופה]], [[היטלר]] ינצח בכוונותיו להשמיד את השם היהודי ב[[אירופה|יבשת]], והוא נענה לאביו.
לאחר מספר שנות עבודה במחקר והוראה קיבל סטיינר בשנת [[1974]] את התפקיד של [[פרופסור]] לספרות משווה
סטיינר הרבה להרצות ולפרסם [[מחקר]]ים ונחשב למבקר חשוב. הוא פרסם עשרות מאמרים וביקורות בעיתונות הבכירה, הן בארצות הברית והן באנגליה.
שורה 45:
}} יחד עם זאת, מוסיף שגיב, דוחה סטיינר כל בדלנות ו[[לאומנות]] מכל סוג שהוא, כולל מדינה [[ציונות|ציונית]], עקב תמיכתו ב[[הומניזם]] [[אוניברסליזם|אוניברסלי]] ו[[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלי]]. היהודים במיטבם דווקא כאשר הם חלק מהעולם הגדול, ולא כשהם מקובצים במדינה ריבונית שלהם. הוא מרבה לצטט את [[הבעל שם טוב]]: "''האמת מצויה תמיד ב[[גלות]], היא חייבת לשוטט''" ואת [[חיים ויצמן]] (על אף שבטעות ייחס זאת ל[[עזר ויצמן]]): "''היהודים המפוזרים בעולם הם כ[[דשן]] לאדמת העולם וכשהם מרוכזים הם כזבל פרות".''{{הערה|ראו את מכתבו של ג'ורג' שטיינר ב[[תכלת (כתב עת)|תכלת]] 15, סתיו 2003, עמ' 3, ואת תגובתו של [[עזר ויצמן]] בנושא, תכלת 16, חורף 2004, עמ' 3}}
בשנת 1966 החל גם לכתוב טור קבוע בענייני ספרות בשבועון הידוע "[[הניו יורקר]]". כ-150 מאמרים פרסם סטיינר, שבהם פתח לאמריקאים אשנב לתרבות האירופית והגדיר מחדש את תפקידו של המבקר. בזכות עבודתו זו ואחרות זכה בחברות כבוד באקדמיה האמריקנית למדעים ואמנויות, ב[[טרומן קפוטה|פרס טרומן קאפוטה]] למפעל חיים ובמשרה ב[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לשירה ב[[אוניברסיטת הרווארד
ספרו הראשון: '''''Tolstoy or Dostoevsky''''' (טולסטוי או דוסטוייבסקי): דן בדעות ובגישות המנוגדות, כפי שבאו לידי ביטוי ביצירותיהם של השניים.
|