סטגפלציה – הבדלי גרסאות

[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסיאנים]] לפני 1960 לא ראו כלל את האפשרות של סטגפלציה, זאת מאחר שהיסטורית שיעור אבטלה גבוה היה קשור תמיד לשיעור אינפלציה נמוך ולהפך (את היחסים בינים ניתן לראות ב[[עקומת פיליפס]]).

הרעיון היה שביקוש למוצרים מעלה את המחיר ומעודד פירמות להעסיק עוד עובדים, ובדומה גם תעסוקה גבוהה מעלה את הביקוש.

מאקרו כלכלנים החלו לפקפק בתאוריות קיינסיאניות, ואפילו הקיינסיאנים החלו לחפש אחר הסבר לדבר.

את ההסבר שהעקומה יכול לזוז סיפר הכלכלן ה[[מוניטריזם|מוניטארי]] [[מילטון פרידמן]] ועל ידי [[אדמונד פלפס]]. שניהם טענו שעובדים ופירמות כאחד צופים את האינפלציה, ולכן [[עקומת פיליפס]] נעה קדימה. בנוסף הם טוענים שאם אינפלציה תימשך כמה שנים, העובדים והפירמות יחשבו אותה בוויכוח על שכר. אף על פי שהרעיון סתם גישות קיינסיאניות מוקדמות, הנאו-קיינסיאנים שילבוהו במודלים שלהם.