הבי מטאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הרקע המוזיקלי להיווצרות ההבי מטאל: רוק אנד רול-מהקאנטרי ובלוז
שורה 65:
{{הפניה לערך מורחב|הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי}}
{{הפניה לערך מורחב|מטאל קלאסי}}
[[הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי]] הקיף מאות להקות שקמו בשנים [[1980]]-[[1984]] (רובן לא שרדו), כשהמפורסמות שבהן הן [[איירון מיידן]], [[דף לפרד]] ו[[דיאנמונדדיאמונד הד]], אשר שילבו אלמנטים מהמטאל והרוק המתקדם הבריטי של שנות ה-70, ומה[[פאנק (Punk)|פאנק]] הבריטי והייתה פופולרית מאוד בזמנה, גם בשוק ה[[ארצות הברית|אמריקאי]]. להקות אלו, ביחד עם מספר להקות לא-בריטיות, כגון [[מנוור]] האמריקאית, [[וואספ]] {{אנ|W.A.S.P.}} האמריקאית, [[גרייב דיגר]] הגרמנית, [[Helloween]] הגרמנית ו[[מרסיפול פייט]] הדנית, מהוות את הגרעין של ה[[מטאל קלאסי|הבי מטאל הקלאסי]], המתאפיין ביצירות ארוכות ומורכבות, נגינה כבדה ואגרסיבית אך [[מלודיה|מלודית]], שירה מלודית ב[[קול]] חזק וגבוה, מיקוד על [[הרמוניה]] בין שתי גיטרות, ריפים אגרסיביים ו[[סולו (מוזיקה)|סולואים]] ארוכים, טכניים ומהירים של [[גיטרה חשמלית]].
 
לצד הדגש החזק שניתן לכלי הנגינה, ובמיוחד לגיטרה חשמלית, בולטים במטאל הקלאסי הזמרים בעלי ה[[קול]] הגבוה. המפורסמים שבזמרי המטאל הקלאסי בשנות השמונים שזכו לתהילה על קולם ועל שירתם רבת העוצמה הם [[רוב הלפורד]] (ג'ודס פריסט), [[ברוס דיקינסון]] (איירון מיידן), [[קינג דאיימונד]] (מרסיפול פייט) ואחרים.