אלפטרנזיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מדי \2
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Alptransit project overview engl.jpg|ממוזער|שמאל|350px|מפת הפרויקטים]]
[[תמונהקובץ:LogoAlpTransit.jpg|ממוזער|שמאל|146px|לוגו אלפטראנזיט גוטהרד]]
[[תמונהקובץ:Logo-Alptransit-LOT.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לוגו אלפטראנזיט לטשברג]]
'''אלפטראנזיט''' ('''AlpTransit'''), או '''קווי רכבת חדשים דרך האלפים''' ([[גרמנית]] '''Neue Eisenbahn-Alpentransversale'''; [[צרפתית]] '''Nouvelles lignes ferroviaires à travers les Alpes'''; [[אנגלית]] '''New Railway Link through the Alps'''), הוא שמו של מיזם של ממשלת [[שווייץ]] שבמסגרתו מוקמים קווי רכבת חדשים דרך [[הרי האלפים]] במטרה לשפר את התחבורה המסילתית בין צפון שווייץ ודרומה. במסגרת המיזם מוקמים שני קווי רכבת - האחד לאורך [[מנהרת בסיס הגוטהארד|ציר גוטהארד]] במזרח המדינה, הנמצא בשלבי הקמה, והאחר לאורך ציר לטשברג, שהושלם ונפתח לתנועה בשנת [[2007]].
 
שורה 7:
 
==רקע ועלות==
חציבת מנהרה לתחבורת רכבות מהירה דרך הרי האלפים הוצעה כבר ב-[[1975]], אך התוכנית נגנזה בשל התנגדות ה[[קנטונים של שווייץ|קנטונים]] המזרחיים של שווייץ. ב-[[1983]] הכריזה ממשלת שווייץ כי הפרויקט אינו חיוני בשל התפתחות אמצעי תחבורה אחרים, אך ב-[[1986]] שבה התוכנית ועלתה לדיון, ונבדקו חמש חלופות שונות. ב-[[2 במאי]] [[1992]] נחתם הסכם בין שווייץ ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] שהסדיר את מעברן של סחורות דרך המדינה באמצעות מסילות הרכבת, והקמת שני הצירים אושרה ב[[משאל עם]] שנערך ב-[[27 בספטמבר]] [[1992]], ובסוף השנה אישר גם ה[[פרלמנט]] את הפרויקט. מאז יצאו עבודות הבנייה לדרך, עולות סוגיית עלותן ותועלתן לדיון מפעם לפעם. ב-[[1998]] הוערכה עלות הפרויקט ב-14.7 מיליארד [[פרנק שווייצרי]] אך ב-[[2005]] עודכנו הנתונים ל-22 ואף 24 מיליארד פרנק.
 
==ציר גוטהארד==
{{מיזם עתידי}}
[[תמונהקובץ:NEAT Gotthardachse.png|שמאל|ממוזער|250px|ציר גוטהארד]]
[[תמונהקובץ:Nrla scheme.png|שמאל|ממוזער|250px|חתך של מנהרת הבסיס גוטהארד]]
ציר גוטהארד הוא המזרחי בין שני הצירים והוא כולל שלוש מנהרות בסיס - מנהרת הבסיס גוטהארד במרכזו, מנהרת צימרברג בצפונו ומנהרת צ'נרי בדרומו. בין מנהרת הבסיס גוטהרד למנהרת צ'נרי מתוכנן להפתח בשנת [[2015]] קטע מסילת רכבת חדש בשם "גוטהארד דרום" (Gotthard-Süd), אך הקמתן של שתי מנהרות נוספות בסמוך לו - "מנהרת הריווירה" (Galleria della Riviera) ו"מסילה עוקפת בלינצונה" (Bahnumfahrung Bellinzona) - הוקפאה לעת עתה. הציר מוקם על ידי חברת "אלפטראנזיט גוטהארד אה גה" (AlpTransit Gotthard AG) השייכת ל[[הרכבת הפדרלית השווייצרית|רכבת הפדרלית השווייצרית]], שזכתה במכרז של ממשלת שווייץ. הפרש הגבהים המקסימלי לאורך הציר יגיע ל-550 מטר בלבד, דבר שיהפוך אותו למישורי למדי, למרות הסביבה ההררית אותה הוא חוצה, ויאפשר תנועת רכבות במהירות מקסימלית של 250 קמ"ש. זמן הנסיעה בין [[ציריך]] ל[[מילאנו]] צפוי להתקצר משלוש וחצי שעות לשעתיים וחצי בלבד.
 
===מנהרת הבסיס גוטהארד ===
{{ערך מורחב|מנהרת בסיס הגוטהארד}}
[[מנהרת בסיס הגוטהארד]] (Gotthard-Basistunnel; Galleria di base del San Gottardo) היא הארוכה בין כל המנהרות הנחצבות במסגרת הפרויקט. היא הושלמה ב-[[1 ביולי]] [[2011]] והייתה למנהרה הארוכה בעולם. אורכן הכולל של שתי המנהרות המקבילות המרכיבות אותה, יחד עם המעברים המקשרים ביניהן והפירים האנכיים, עומד על כ-152 ק"מ, ושתי המנהרות העיקריות הן באורך של 57.091 (המזרחית) ו-56.978 ק"מ (המערבית). שתי המנהרות מקושרות זו לזו במעברים רוחביים במרווחים של 325 מטר, ושתי [[תחנת רכבת תפעולית|תחנות רכבת תפעוליות]] היו אמורות לקום לאורכה כדי לאפשר לרכבות לעבור בין המנהרות, אך הקמתה של אחת מהן - פורטה אלפינה (Porta Alpina) ב[[זדרון]] - הוקפאה בשנת [[2007]].
 
מועד פתיחת המנהרות לתנועה מתכונן לשנת [[2016]]. המנהרות נחפרו בבסיסו של [[מסיב]] גוטהארד, כ-600 מטר מתחת למנהרת הרכבת הקיימת שנחצבה ב-[[1881]] ואשר אורכה 15 ק"מ בלבד. פתחיה של המנהרה החדשה שוכנים בגובה של 320 מטר בארסטפלד (Erstfeld) בקנטון [[אורי (קנטון)|אורי]] בצפון, ובגובה של 475 מטר בבודיו (Bodio) בקנטון [[טיצ'ינו (קנטון)|טיצ'ינו]] בדרום. המנהרה החדשה תאפשר להגדיל את משקלן של רכבות המטען החוצות את מסיב הגוטהארד מ-2,000 ל-4,000 טון, ותביא לירידה בתנועות משאיות דרך המדינה. רכבות נוסעים יוכלו לנוע במנהרה במהירות מקסימלית של עד 250 ק"מ, וקיבולת המנהרה תגיע ל-200 עד 250 רכבות ביום. עבודות הבנייה נערכו בחמישה אתרים שונים בו זמנית כדי לקצר את זמן הקמתו של הפרויקט.
שורה 30:
 
==ציר לטשברג==
[[תמונהקובץ:NEAT LBT engl.png|ממוזער|250px|ציר לטשברג]]
ציר לטשברג הוא הציר המערבי בין שני צירי הפרויקט, והוא חוצה את [[האלפים הברנינים]] ואת קנטון [[ואלה]] דרך מנהרת הבסיס לטשברג (Lötschberg-Basistunnel) שנחנכה ב-[[15 ביוני]] [[2007]] ודרך [[מנהרת סימפלון]] הוותיקה שמדרום לה. אורכה של מנהרת הבסיס לטשברג הוא 34.577, והיא מחברת בין פרוטיגן (Frutigen) בקנטון [[ברן (קנטון)|ברן]] בצפון לבין ררון על נהר ה[[רון]] שבוואלה. מנהרת הבסיס הוקמה בגובה של 411 מטר מתחת ל[[מנהרת לוטשברג]] הוותיקה שנחנכה ב-[[1913]] ושאורכה 14.6 ק"מ בלבד. הכניסה הצפונית של מנהרת הבסיס שוכנת בגובה של 776.5 מטר והדרומית בגובה של 654.2 מטר. בתווך מגיעה המנהרה לגובה של 828.2 מטר, והשיפועים בה מתונים ונעים בין 0.3 ל-1.3%. המנהרה החדשה ומנהרת סימפלון יוצרות יחדיו את ציר הרכבת המהיר בין [[ברן]] ל[[מילאנו]] ול[[טורינו]], ורוב התחבורה החוצה את הרי האלפים באזור זה, עברה למנהרה החדשה מאז נכנסה לפעולה ב-[[9 בדצמבר]] [[2007]]. מנהרת הבסיס לטשברג קיצצה 10 ק"מ ו-23 דקות ממשך הנסיעה בין ואלה לעיר ברן.
 
משיקולי תקציב, הוחלט, בשנת [[1996]] ולאחר שהפרויקט יצא לדרך, להוציאו אל הפועל בשלבים. בשלב הראשון לא נחצבו שתי מנהרות מקבילות לאורכה של כל מנהרת הבסיס, אלא רק ב-14 הק"מ הדרומיים שלה. ב-14 הק"מ האמצעיים נחצבו שתי מנהרות, אך באחת מהן לא הונחה מסילה, ואילו ב-6 הק"מ הצפוניים נחצבה מנהרה בודדת, כשמנהרת המחקר שנחפרה בעת עבודות הבנייה משמשת לה כנתיב הימלטות בשעת חירום. סך הכל נחצבו עד עתה מנהרות באורך כולל של 88.1 ק"מ, כולל מנהרות עזר ושירות. עוד הוקמו במסגרת הפרויקט שני גשרים באורך של 554 ו-817 מטר מעל נהר ה[[רון]] ביציאה הדרומית של המנהרה, ומנהרה נוספת (מנהרת אנגשטליגה - Engstlige-Tunnel) שאורכה 2.6 ק"מ מצפון לה. עלותו הכוללת של המיזם הגיעה ל-4.3 מיליארד פרנק, והשלמת שלבים 2 ו-3 צפויה לעלות כמיליארד פרנק נוספים. שתי המנהרות המקבילות נמצאות במרחק של 40 מטר זו ומזו ולאורכן מעברים המקשרים ביניהן במרווחים של 333 מטר. המנהרה הוקמה על ידי חברת "בה אל אס אלפטראנזיט אה גה" (BLS AlpTransit AG), אשר בצעה את עבודות החציבה החל ב-[[1999]] בחמישה אתרים שונים, וזאת במטרה לקצר את משך הבנייה.