ארנונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 19772008 של 77.125.21.60 (שיחה)
שורה 91:
אם התקיפה היא של חוקיות צו הארנונה או של סבירות התעריפים שנקבעו בצו הארנונה, על הנישום להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הוא הדין כאשר מושתת שומת ארנונה רטרואקטיבית, וכיוצא באלה. עתירה מנהלית יש להגיש תוך 45 יום מיום קבלת השומה.
 
אם התקיפה מתייחסת לשטח הנכס ומיקומו, או לשימוש שנעשה בו, על הנישום להגיש [http://lawoffice.org.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C/ השגה] למנהל הארנונה תוך 90 יום מיום קבלת השומה. על החלטה בהשגה ניתן להגיש ערר לוועדת הערר של הארנונה תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה בהשגה, ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
 
את חיוב הארנונה ניתן לתקוף, במקרים מסוימים, גם במסגרת הגנה מפני תביעה אזרחית שמגישה הרשות המקומית נגד הנישום, בהתנגדות להליכי גבייה מנהליים, בעתירה למתן צו הצהרתי, בתובענה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר, ובתובענה ייצוגית.