|
|
|
==שירי המעלות כחטיבה עצמאית==
בדומה לקובצי מזמורים אחרים בספר תהיליםתהלים, מסכימים גם כאן מרבית הפרשנים והחוקרים כי מדובר בחטיבה מיוחדת. אופיו הייחודי של הקובץ ניכר הן בהיבט התוכן הרעיוני של המזמורים והן בהיבטים הצורניים והאמנותיים. מבחינת תוכנם, ברבים ממזמורים אלה בולט מקומם של [[ירושלים]], [[בית המקדש]] ו[[עבודת המקדש]]. כמו כן, על אף שבניגוד למזמורים אחרים כמעט ואין בפרקים אלה התייחסויות קונקרטיות למאורעות היסטוריים בתולדות האומה, בולט בפרקים אלה המוטיב של [[השגחה|השגחת האל]] על [[עם ישראל]].
==משמעות המונח==
בדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהיליםתהלים לא נתפרש כל צורכו. ב[[מקרא]] מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של [[מדרגות]]. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]] ל[[העזרה|עזרת ישראל]] בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים ה[[לוי (יהדות)|לוויים]] על מדרגות [[בית המקדש]], כחלק מהפולחן שם. אך לדעת אחרים פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – [[S:תהלים קכו|תהילים קכ"ו]]:
{{ציטוט|תוכן=א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:{{ש}} ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:{{ש}} ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:{{ש}} ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:{{ש}} ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:{{ש}} ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:}}
|
