פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 4:
מקור האיסור מופיע ב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'.|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}.
 
על פי ה[[תורה שבעל פה]], האיסור 'לבוא בקהל ה' מתפרש במובן של איסור לשאלישא אשה יהודיתיהודיה כשרה, ולא בצורך להיות מורחק מהציבור כ[[נגע הצרעת|מצורע]].
 
ה[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] מבארת את הפסוק המקראי:
{{ציטוט|תוכן=איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו ה[[אשך|ביצים]] שלו, ואפילו אחת מהן, וכרות שפכה? כל שנכרת ה[[פין|גיד]].|מרכאות=כן|מקור={{משנה|יבמות|ח|ב}}}}
 
פצוע דכה פסול מלבוא בקהל רק כשאשכיו נפגעו [[סריס אדם|בידי אדם]], אבל אם הפגיעה היא [[מום מולד]] ([[סריס חמה]], ולדעות שונות גם אם המום הוא תוצאה של [[מחלה]], ולא של [[פציעה]]) - מותר לשאלישא אשה כשרה ('לבוא בקהל')
 
לאנשים אלו מותר לשאת [[גר|גיורת]] ו[[שפחה]] משוחררת וכן [[נתינים|נתינה]] וספק ממזרת - [[עשרת היוחסין|אסופי ושתוקי]], שאינם נחשבים 'קהל ה', אך לא עם [[ממזר|ממזרת]] ודאית שאסורה מהתורה{{הערה|{{רמב"ם||איסורי ביאה|טז|א|ב}}}}.