כיבוש קונסטנטינופול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 134:
הוונציאנים, בהנהגת ג'רולמו מינוטו (Girolamo Minotto) לחמו באומץ רב בהגנת קונסטנטינופול. לאחר הניצחון, כרתו העות'מאנים את ראשו של המנהיג הוונציאני, ראש בנו וראשי עוד 7 אצילים ונציאנים. עוד 29 אצילים ונציאניים ו-600 לוחמים נפלו בשבי. ההפסד הכספי של הרפובליקה הוונציאנית הגיע למאתיים אלף [[דוקט|דוקאטים]]{{הערה|שם=referatele}}.
כיבוש קונסטנטינופול והפיכת הכנסייה איה סופיה למסגד הדיחו את העיר מהנהגת הנצרות המזרחית וכתר ההנהגה עבר ל[[מוסקבה]]. העות'מאנים נהגו במתינות בנוצרים של קונסטנטינופול, מינו [[פטריארך]] חדש, את [[גנדיוס סכולריוס]]{{הערה|[http://www.clio.fr/BIBLIOTHEQUE/la_prise_de_constantinople_par_les_turcs.asp Jean-Claude Cheynet "La prise de Constantinople par les Turcs"] {{צרפתית}}}} והעניקו להם אוטונומיה דתית רחבה, בדומה לזו שניתנה ליהודים ופרט ל[[ג'יזיה|מס הג'יזיה]], נהנו הנוצרים משוויון זכויות והזדמנויות. למרות זאת ביכו הנוצרים האורתודוקסים את אבדן איה סופיה ותפארת בירת הנצרות המזרחית - יום שלישי, היום בו נפלה קונסטנטינופול, הוכרז ליום ביש מזל והיה ליום צום ותענית, מנהג שנמשך עד ימינו{{הערה|1=[http://www.economist.com/node/346800?story_id=346800 The fall of Constantinople] {{אנגלית}}}}.
ה[[פסיפס]]ים הנוצרים, בכנסייה איה סופיה ובכנסיות נוספות שהפכו למסגדים, לא נהרסו, אלה כוסו ב[[גבס]] וב-1935, לאחר הקמת הרפובליקה הטורקית החילונית, החליטו השלטונות, למען האמנות, להסיר את הגבס.
| |||