מזיק וניזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
==סוגי הנזיקין==
סוגי הנזיקין, נחלקים למספר חלקים: בעוד שהתורה חייבה ללא ספק אדם המזיק אדם אחר לשלם, ולא רק אם הזיק בגופו אלא אפילו אם ממונו הזיק חייב הוא לשלם לפי המסכתא הרחבה העוסקת בדיני [[ארבעה אבות נזיקין]] הרי שקיימים נזקים שאינם נגרמים באופן ישיר, אלא באופן עקיף. נזקים אלו נקראים "גרמי". נחלקו החכמים בהלכות אלו, ורוב החכמים סבורים שאין חייבים לשלם על דיני דגרמי, אך למרות זאת נפסקה ההלכה כ[[רבי מאיר]] שדן דיני דגרמי וסבור שהמזיק באופן של "גרמי" חייב לשלם. ויש מזיק שאינו משלם ממון מדיני התשלומין של מזיק אלא מדין קנס ודוגמא לדבר תשלומי ד' וה'. וכל מקום שסכום הממון קצוב בתורה או שמשלם יותר ממה שהזיק הוא קנס. ויש כמה
{{ערך מורחב|היזק שאינו ניכר}}
מין אחר של נזקים הם "היזק שאינו ניכר". כדוגמה לנזקים אלו הובאו במשנה{{הערה|גיטין נ"ב ע"ב.}} שלוש דוגמאות: המנסך - אדם ההופך את יין חבירו ל[[יין נסך]], המדמע - אדם המערב את פירות חבירו עם תבואה אחרת שהיא [[דמאי]] ובכך הוא אוסר אותם באכילה, המטמא - אדם הנוגע בפירות בידיים טמאות ובכך [[טומאה|מטמא]] אותן ב[[טומאת אוכלין]]. נחלקו [[רבי יוחנן]] ורבו [[חזקיה בן רבי חייא|חזקיה]] בגדר חיוב היזק שאינו ניכר, שעליו נפסק במשנה שבמשוגג פטור ובמזיד חייב. לפי חזקיה היזק שאינו ניכר נחשב להיזק מהתורה ופטרו את המנסך במקרה של שוגג די שיודיע לניזק ולא יכשל בשוגג בחטא, ואילו רבי יוחנן מסביר שהיזק שאינו ניכר אינו נחשב להיזק מהתורה, אלא שחכמים קנסו אותו אם עשה את הנזק במזיד, כעונש וכדי שלא יחזור על המעשה. ההלכה נפסקת כרבי יוחנן.
| |||