שרה ואנג'לינה גרימקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←הצטרפות לארגון נשים למען ביטול העבדות: איחוד כתיב שם |
||
שורה 39:
===הצטרפות לארגון נשים למען ביטול העבדות===
האחיות הצטרפו בשנת [[1835]] לארגון נשים שפעל למען ביטול העבדות ובו היו חברות נשים נוספות מהקהילה הקוויקרית דוגמת
בשנת [[1836]] עברו ל[[ניו יורק]] ואחרי תקופת הכשרה בנושא היו מוכנות לצאת למאבק לביטול העבדות. לראשונה מזה זמן רב הרגישו בביטחון שהן ממלאות את ייעודן ושהן מוקפות בחברים שהם שותפים אמתיים לדרך. שרה פרסמה את ה"אגרת אל הכמורה של המדינות הדרומיות" שעוררה הדים רבים בדרום, ועל אף שנאסרה לפרסום והפצה במדינות הדרומיות בכל זאת נקראה בידי רבים. היא בחרה את מטרתה היטב שכן חלק נרחב מאנשי הכמורה בדרום קראו שוב ושוב לבחון את סוגיית העבדות, אך הנושא דוכא בידי פוליטיקאים ואנשי ממון.{{הערה|PPerry, ''Lift Up Thy Voice'', p. 145}} שרה כתבה:
שורה 86:
בשנת [[1868]], בתקופה בה הועברו [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-13]], [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-14]] ו[[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-15]] ל[[החוקה האמריקנית|חוקה האמריקנית]] שעיגנו את ביטול העבדות וחופש ההצבעה ללא הגבלה לפי [[גזע (אדם)|גזע]], שרה גילתה על קיומם של שלושה אחיינים בלתי חוקיים מגזע מעורב אשר אחיה הנרי הביא לעולם יחד עם שפחתו. היא קיבלה אותם בברכה ועמלה כדי לספק מימון לטובת חינוכם של שניים מהם, ארצ'יבלד גרימקה ופרנסיס ג'יימס גרימקה, שלימים היו ממנהיגי הקהילה ה[[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאית]].{{הערה|.Lumpkin, Shirley. "American Women Prose Writers: 1820-1870", p. 290}} בריאותה החלה להתדרדר והיא סבלה מהתקפי התעלפויות תכופים. ב-23 בדצמבר 1873 הלכה לעולמה.{{הערה|.Birney, ''The Grimke Sisters'', p .306}} אנג'לינה הלכה לעולמה בשנת 1879. {{ש}}
השנים שחלפו הפכו את חיבורה של שרה גרימקה "מכתבים לשוויון בין המינים ומצבן של הנשים" לטקסט מרכזי בתנועות הנשים והיא לאם מייסדת של התנועה לקידום זכויות הנשים.{{הערה|.Perry, ''Lift Up Thy .Voice'', p. 203}} כתביה סיפקו לפעילות סופרג'יסטיות בולטות כמו לוסי סטון, [[אליזבת קיידי סטנטון]]
האחיות נחשבות לא רק כפעילות למען ביטול העבדות אלא גם כפמיניסטיות משום שהן אתגרו את אגודות החברים אשר שיבחו את הכללת הנשים כשוות אך מנעו אותה. דרך רדיפתן אחר ביטול העבדות הן הפכו לרגישות יותר להגבלות שהוצבו על נשים ופעלו כדי לעורר מודעות ולשנות את המצב.
| |||