פוסט-סטרוקטורליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
הוספת הבהרות, הרחבות קלות, ביאורים, סידור, ק"פ.
שורה 1:
{{פישוט}}
'''פוסט־סטרוקטורליזם''' היא גישה פילוסופית (או לחלופין, [[אסכולה]]) שיצאה מתוך ה[[סטרוקטורליזם]] בשנות השישים ומתאפיינת בדחייה עקבית (במידה רבה אך לא בהכרח מוחלטת) של החשיבה ה[[סטרוקטורליזם|סטרוקטורלית]]־ (ובפרט הסטרוקטורלית-[[מהותנות|מהותנית]]).
 
הפוסט־סטרוקטורליזם דוחה את הרדוקטיביותה[[רדוקציה|רדוקטיביות]] ה[[מתודולוגיה|מתודולוגית]] של הסטרוקטורליזם.; במקום זאת, מחפשים הפוסט־סטרוקטורליסטים אחר משחקים אין סופיים כביכול, של ה[[מסמן|מסמנים]] ולכן נוטים להימנע מ"לכפות" או להעדיף פרשנות ייחודית לרעיון מסוים. בהתאם לכך, ישנה מעט מאוד הסכמה בין [[תאוריה|תאוריות]] פוסט־סטרוקטורליסטיות שונות, אך נקודת המוצא של כולן היא ה'''ביקורת על הסטרוקטורליזם''' (ובפרט על הסטרוקטורליזם ה[[מהותנות|מהותני]] אותה הפוסט־סטרוקטורלים מזהים עם הסטרוקטורליזם).
 
חקירות פוסט־סטרוקטורליות נוטות להיות עם אוריינטציה [[פוליטי]]ת, משום שרבים מאנשי אסכולה זו מאמינים שהעולם בו אנו חושבים שאנו חיים הוא במידה רבה [[הבניה מנטלית|מבנה]] [[הבניה חברתית|חברתי]], עם [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] וגופים שונים אשר חבריהם מנסים להשיג [[הגמוניה]].
 
הפוסט־סטרוקטורליזם קושר את החשיבה האנושית באופן מובהק עם [[הבניה מנטלית]], [[הבניה אישית|אישית]] ו[[הבניה קבוצתית|קולקטיבית]]. יישום(ובפרט בולטעם שלהבניה ההשקפהקולקטיבית הפוסט־סטרוקטורלית הוא בתאוריות מגדריות שלמסוג [[הגלהבניה השלישי של הפמיניזם|פמיניסטיות מהגל השלישיחברתית]] ושל [[תאוריה קווירית|תאורטיקנים קווירים]] המבקשים לאתגר את מה שהם מזהים כהבניות מצומצמות ולא מבוקרות של [[מגדר]], ומונחים כמו [[גזע (ביולוגיה)|גזע]], [[מוצא אתני]], [[לאום]], ועוד; הבניות אותם הם מזהים כמזיקות והרסניות.
 
הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפירוק רלטיביסטי של עובדות ותהליכים, אם כי הוא נתפס בדרך כלל כגישה מנוגדת לרלטיביזם{{מקור}}: בעוד שהרלטיביזם מניח בבסיסו את קיומה של "מטא־שפה", כלומר, נקודת מבט שהיא נייטרלית מהשפעת השפה ומשקיפה עליה כביכול מבחוץ, הפוסט סטרוקטורליזם שולל את קיומה של נקודת מבט חוץ־לשונית{{מקור}}. באשר לפרשנות, הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפרשנות ספציפית יותר מאשר בעמידה על פרשנות סובייקטיבית־קולקטיבית לממצאים, ומבקש לקדם התנגדות עקבית ל"שדות כוח" דכאניים.
 
==ישום ההשקפה לתחומי חיים==
 
הפוסט-סטרוקטורליזם הינו ביקורתי מאד כלפי [[הבניה חברתית|הבניות חברתיות]] ואכן יישום בולט של ההשקפה הפוסט־סטרוקטורלית הוא בתאוריות מגדריות של [[הגל השלישי של הפמיניזם|פמיניסטיות מהגל השלישי]] ושל [[תאוריה קווירית|תאורטיקנים קווירים]] המבקשים לאתגר את מה שהם מזהים כהבניות מצומצמות ולא מבוקרות של [[מגדר]], ומונחים כמו [[גזע (ביולוגיה)|גזע]] או [[מוצא אתני]], [[זהות מגדרית]], [[נטייה מינית]] ולעתים גם לאום ועוד; הבניות אותם הם מזהים כמזיקות והרסניות.
 
הפוסט־סטרוקטורליזם כשלעצמו הוא בין היתר כלי מובחן לניתוח מידע במציאות ואינו מזוהה בכל מקרה עם פמיניזם מהגל השלישי או תאורטיקה קווירית.
 
==התנגדות לשדות כוח דכאניים==
הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפירוק רלטיביסטי של עובדות ותהליכים, אם כי הוא נתפס בדרך כלל כגישה מנוגדת לרלטיביזם: בעוד שהרלטיביזם מניח בבסיסו את קיומה של "מטא־שפה", כלומר, נקודת מבט שהיא נייטרלית מהשפעת השפה ומשקיפה עליה כביכול מבחוץ, הפוסט סטרוקטורליזם שולל את קיומה של נקודת מבט חוץ־לשונית. באשר לפרשנות, הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפרשנות ספציפית יותר מאשר בעמידה על פרשנות סובייקטיבית־קולקטיבית לממצאים, ומבקש לקדם התנגדות עקבית ל"שדות כוח" דכאניים.
הפוסט סטרוקטורליזם מבקש לקדם התנגדות עקבית ל"שדות כוח" דכאניים", שהן [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] המעוגנות בהבניה קולקטיבית מסוימת (כגון הבניה תרבותית או הבניה חברתית ספציפית), אשר גורמות לדיכוי קבוצות שונות בחברה המבקשות כביכול לחיות את חייהן מבלי לפגוע בקבוצות אחרות. תיאורטיקנים פוסט סטרוקטורלים סבורים כי שדות כוח אלה הן סטרוקטורות נפשיות (רעיונות) שאינן בהכרח גלויות ומשתנות לפי זמן ומקום והיצמדות יתרה אליהן גורמת לאותו דיכוי שהשלכותיו בדרך כלל שליליות על החברה כולה.
 
== סיווג הגישה ==
מבחינה פילוסופית, רבים מסווגים גישה זו בתוך [[פילוסופיה קונטיננטלית|הפילוסופיה הקונטיננטאלית]]. מבחינה מדעית, הגישה שימושית במחקר ב[[מדעי החברה]] ובפרט ב[[פסיכולוגיה]] (ובזה גם [[נוירופסיכולוגיה]]) וב[[סוציולוגיה]].
 
== יישום עקרונות הגישה לתופעות מדעיות ==
הגישה הפוסט סטרוקטורלית מסבירה את ההיבט ה[[נפש]]י של תופעות [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיות]] מסוימות כגון ראיית [[צבע]] (בהיותה מדגישה את ה'''ספצפיות''' של הפרשנות המנטאלית ל[[אובייקט (פילוסופיה)|אובייקט]] הפיזיקאלי הטהור, שיכולה להיות לא הומוגנית בשל תופעות כמו [[עיוורון צבעים]]), אם כי בערך בכך מסתכם הקשר העקיף שלה למדעי ה[[פיזיקה]], ה[[כימיה]], וה[[פסיכולוגיה]].