התאגדות עובדים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
בחברות [[היי-טק]] בדרך כלל העבודה היא על בסיס [[חוזה אישי]] ומדיניות ההנהלה היא למנוע הקמת ועדי עובדים. בשנים האחרונות, עקב מקרים רבים של פיטורים וצמצומים בחברות היי טק, הוקמו ועדי עובדים גם בחברות אלה, במטרה לאגד את העובדים מול ההנהלה ולדרוש [[ביטחון תעסוקתי]]. ועדים כאלה הוקמו בשנת [[2014]] בחברות [[SAP (חברה)|SAP]] ו[[נס טכנולוגיות]]{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|עוד ועד בחברת היי-טק: עובדי SAP התאגדו בהסתדרות|1000969539|7 בספטמבר 2014|}} }}.
נסיון דומה להקים ועד פנימי בחברת מנורה בשנת 2015, סוכל על ידי ההסתדרות הכללית שפנתה בעניין לבית הדין לעבודה. נפסק כי מטרתו של הוועד הפנימי הייתה למנוע את ההתארגנות בהסתדרות ולא לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעבידה, ולכן הוועד הפנימי אינו "ארגון עובדים"{{הערה|ראה את פסק הדין ב[http://www.glima.info/verdicts/31-1-2016.pdf עס"ק 7731-10-15, הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'; ניתן ביום 31.1.2016.]; הלכה דומה, האוסרת על מעביד להתערב יותר מדי בצירוף עובדים לארגון ופוסלת הסכם קיבוצי שנכרת בעקבות צירוף שכזה, ניתנה על ידי בית הדין הארצי ב[http://www.glima.info/verdicts/27-11-2016.pdf סב"א 62655-11-14, סב"א 6759-12-14, הסתדרות העובדים הלאומית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד הכלכלה ואחרים].}}.
בשנת 2016 התיר בית הדין הארצי לעבודה לארגון עובדים, לרשום חברים חדשים באמצעות אתר האינטרנט שלו{{הערה|ראה את פסק הדין ב[http://www.glima.info/verdicts/21-3-2016.pdf עס"ק 2764-09-15, 62394-12-15, קל אוטו בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל ואחרים; ניתן ביום 21.3.2016.]}}.
| |||