פוסט-סטרוקטורליזם – הבדלי גרסאות

הפוסט־סטרוקטורליזם קושר את החשיבה האנושית באופן מובהק עם [[הבניה מנטלית]], [[הבניה אישית|אישית]] ו[[הבניה קבוצתית|קולקטיבית]] (ובפרט עם הבניה קולקטיבית מסוג [[הבניה חברתית]]) ולמושג ה[[הבניה מנטלית|הבניה]] ולנגזרותיו יש יישום ניכר בכתיבהם של תיאורטיקניםתאורטיקנים פוסט סטרוקטורליים.

הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפירוק רלטיביסטי של עובדות ותהליכים, אם כי הוא נתפס בדרך כלל כגישה מנוגדת לרלטיביזם{{מקור}}: בעוד שהרלטיביזם מניח בבסיסו את קיומה של "מטא־שפה", כלומר, נקודת מבט שהיא נייטרלית מהשפעת השפה ומשקיפה עליה כביכול מבחוץ, הפוסט סטרוקטורליזם שולל את קיומה של נקודת מבט חוץ־לשונית{{מקור}}. באשר לפרשנות, הפוסט סטרוקטורליזם עוסקמדגיש בפרשנותאת ספציפיתחשיבות יותרהפרשנות מאשר בעמידההפרסונלית-ספציפית על פרשנותהפרשנות סובייקטיבית־קולקטיביתהסובייקטבית-קולקטיבית לממצאים ובפרט כאלה שאינם מדויקים-מאד מבחינה מדעית (כמו ממצאים מתחום הפיזיקה או הכימיה).

הפוסט סטרוקטורליזם מבקש לקדם התנגדות עקבית ל"שדות כוח" דכאניים", שהם [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] המעוגנות בהבניה קולקטיבית מסוימת (כגון הבניה תרבותית או הבניה חברתית ספציפית), אשר גורמות לדיכוי קבוצות שונות בחברה המבקשות כביכול לחיות את חייהן מבלי לפגוע בקבוצות אחרות. תיאורטיקניםתאורטיקנים פוסט סטרוקטורלים סבורים כי שדות כוח אלה הן סטרוקטורות נפשיות (רעיונות) שאינן בהכרח גלויות ומשתנות לפי זמן ומקום והיצמדות יתרה אליהן היא פעולה שמטרתה לקדם הגמוניה של הקובצה המדכאת על פי הקבוצות המדוכאות וכי בכל מקרה השלכותיהן שליליות ומזיקות לחברה בכללותה.