תיארוך פחמן-14 – הבדלי גרסאות

בתחילת השימוש בשיטה, לפני הכנסת ספקטרומטרי מסה, היו זקוקים לכמויות גדולות של חומר אורגני על מנת לבצע את הבדיקה ולכן השתמשו בגזעי עצים. עם השנים התברר שלעתים קרובות בנאים, בעיקר באזורים מדבריים למחצה כ{{ה|מזרח התיכון}}, השתמשו בקורות עצים שנלקחו מתוך בניינים ישנים יותר ([[שימוש משני]]), דבר שהביא לתוצאות שגויות כאשר קבעו את תיארוך הבניינים החדשים יחסית בעזרת הקורות העתיקות יותר. כך' לדוגמה, בעת בניית [[מסגד אל-אקצה]] במאה השביעית לספירה, השתמשו הבנאים בקורות [[ארז הלבנון]] ו[[ברוש]] עתיקות יותר. לאחר שיפוץ שנערך בשנות השלושים של המאה העשרים נחשפו הקורות וחלקן נבדקו בבדיקות פחמן 14. התברר שחלקן מהמאה הראשונה לפני הספירה ואחת מהמאה התשיעית לפני הספירה. לפיכך על פי ההיסטוריה המקובלת הקורות הן מ[[מקדש הורדוס|בית המקדש ההרודיאני]] ואף מ[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|1=[http://members.bib-arch.org/publication.asp?PubID=BSBA&Volume=39&Issue=3&ArticleID=3 Wooden Beams from Herod’s Temple Mount: Do They Still Exist?] Peretz Reuven, May/June 2013 issue of Biblical Archaeology Review.}}. כדי להימנע מטעות זאת משתמשים כיום בדגימות של חומר אורגני קצר חיים שאינו ממוחזר כ[[דגן|זרעי דגנים]] וגלעיני [[זית]]ים.