משטר נשיאותי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערת משתמש בדף השיחה |
מ הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB |
||
שורה 1:
'''משטר נשיאותי''' זהו מונח הקובע כי הציבור בוחר ישירות את ראש ה[[ממשלה|רשות המבצעת]], קרי ה[[נשיא]]. בחירתו אינה צריכה רוב ב[[פרלמנט]], תקופת כהונתו של הנשיא קבועה מראש, והפרלמנט אינו יכול להדיחו, אלא בתהליך פרוצדורלי ועקב עילות מסוימות.
בנוסף לבחירת הנשיא בוחר הציבור גם את נציגיו בפרלמנט.
במשטר הנשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עיקרון [[הפרדת הרשויות]]. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי ישנה [[חוקה]], בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו, לכן תפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא [[רשות שופטת]] בעלת עוצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך ל[[דיקטטורה|משטר דיקטטורי]].
שורה 14:
==מקור המשטר הנשיאותי בישראל==
הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. הרעיון עלה לאחר הבחירות ל[[הבחירות לכנסת העשירית|כנסת העשירית]] וה[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|אחת עשרה]], כאשר היה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, דבר שיצר מצב בו המפלגות הקטנות ובעלות חשיבות נמוכה באופן יחסי קיבלו כוח רב בשל יכולתן להטות את הכף לטובת אחת המפלגות, דבר שהביא לסחיטת המפלגות הגדולות על ידי המפלגות הקטנות.
הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרס 1990, אז התפרקה [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת האחדות הלאומית]] והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.
הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצר תמיכה ממשלתית ב[[שינוי שיטת הממשל בישראל|שינוי שיטת הממשל]] על ידי מרבית המפלגות.
תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:
| |||