|
'''כימותרפיה''' היא השימוש בחומרים ב[[כימיקלים|כימיים]] על מנת לטפל ב[[מחלה|מחלות]] שונות. במשמעותה המודרנית, כימותרפיה מתייחסת ל[[ציטוטוקסיות|חומרים ציטוטוקסים]] המשמשים לטיפול ב[[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]]. השיטה מבוססת על מתן טיפול בחומריםחומרים אלו במינון שיש בו כדי להרוג או לפחות לעכב את התפתחותם של תאים סרטניים (או [[תאי דם לבנים]] במקרה של מחלות הקשורות ב[[מערכת החיסון]]), אך אין בו כדי לגרום לנזק בלתי -נסבל לחולה.
הטיפוללטיפול הכימותרפי ניתן למספרמספר מטרות:
* הריסה מוחלטת של תאי הסרטן וריפוי המחלה.
* במקרים מסוימים, התרופה ניתנת לאחר ניתוח או הקרנה על מנת לוודא שלא יוותרו תאי סרטן בגוף.
* במקרים בהםשבהם לא ניתן להגיע להחלמה מלאה, התרופה ניתנת על מנת להקטין את הגידול או לשלוטלפחות עללהאט הגידולאת קצב גידולו, או לצמצם את מספר התאים הסרטניים על מנת להאריך את החיים ולהעניק [[איכות חיים]] טובה יותר.
מקור השם מאנגלית: Chemotherapy. מורכב מהמילה Chemo - [[כימיה|כימי]] ומהמילה TheraphyTherapy - טיפול. המשמעות הקלאסית של כימותרפיה כוללת גם את התרופות ה[[אנטיביוטיקה|האנטיביוטיותאנטיביוטיות]] (תרופות נגד מיקרואורגניזם). במובן זה, הכימותרפיה הראשונה היא [[ארספנמין]] (Arsphenamine) שפותחה על ידי המדען הגרמני [[פאול ארליך]] בתחילת [[המאה ה-20]] לטיפול במחלת ה[[עגבת]].
במובן זה, הכימותרפיה הראשונה היא [[ארספנמין]] (Arsphenamine) שפותחה על ידי המדען הגרמני [[פאול ארליך]] בתחילת [[המאה ה-20]] לטיפול במחלת ה[[עגבת]].
== היסטוריה ==
התכשיר הכימותרפי הראשון שנמצא יעיל נגד סרטן הוא [[חרדל חנקני]] (Nitrogen Mustard).
יעילות החרדל החנקני כנגד סרטן התגלההתגלתה לאחר שבמהלך מבצע שנערך ב[[מלחמת העולם השנייה]], נחשפה קבוצת חיילים ל[[גז חרדל]] ובבדיקות שנערכו להם לאחר מכן, נתגלה שיש להם ספירה נמוכה מאוד של תאי דם לבנים. ממצא זה העלה השערה שייתכן ולגזשלגז החרדל יהיהתהיה אותה השפעה על תאים סרטניים כמו שהייתה לו השפעה על תאי הדם הלבנים. בעקבות ממצא זה, בשנת [[1940]] נערך ניסוי על קבוצת מטופלים שסבלו מ[[לימפומה]] מתקדמת. לקבוצת המטופלים הוזרק חרדל חנקני - נגזרת של גז החרדל, בעקבות ההזרקה פחת באופן דרמטי מספר התאים הסרטניים בדם החולים, אך הפחתה זאת הייתה זמנית, ולאחר זמן מה חזרה המחלה. תוצאות ניסוי זה הביאו חוקרים לנסות ולחפש אחר חומרים נוספים בעלי השפעה דומה נגד סרטן.
בעקבות ממצא זה, בשנת [[1940]] נערך ניסוי על קבוצת מטופלים אשר סבלו מ[[לימפומה]] מתקדמת. לקבוצת המטופלים הוזרק חרדל חנקני - נגזרת של גז החרדל, בעקבות ההזרקה פחת באופן דרמטי מספר התאים הסרטניים בדם החולים, אך הפחתה זאת הייתה זמנית, ולאחר זמן מה חזרה המחלה. תוצאות ניסוי זה הביאו חוקרים לנסות ולחפש אחר חומרים נוספים שיהיו להם השפעה דומה כנגד הסרטן.
ב-[[1947]] החל [[סידני פארבר]] לטפל באופן ממוקד (כלומר מבלי לפגוע ברקמות בריאות) בגידול הפרוע של [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ב[[רקמה|רקמות]] [[מח עצם]] המופיע ב[[לוקמיה לימפוציטית חריפה]] בילדים. החומר הראשון שהצליחשבעזרתו להשיגהשיג שליטה ממוקדת בגידול היה [[אמינופטרין]] (Aminopterin), [[מולקולה]] המונעת קליטת [[חומצה פולית]] ולפיכך מעכבת את התפתחות תאי הדם הלבנים. ביוני [[1948]] פרסם לראשונה פארבר לראשונה את ניסוייו בכתב העת [[ניוNew אינגלנדEngland ג'ורנלJournal אוףof מדיסיןMedicine]]{{הערה|[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM194806032382301 המאמר המקורי]}}. פארבר עמל על גיוס משאבים ותוכניות ממשלתיות לחקר הסרטן ולמציאת תרופה כימית ממוקדת לגידולים שונים.
ב-[[1954]] הוקם בארצות הברית CCNSC - Cance Chemotherapy National Service Center (מרכז השירות הלאומי לכימותרפיה של סרטן), אשר חקרשחקר את השפעתם של מאות אלפי חומרים סינתטיים ואורגניים. העקרוןהעיקרון בבסיס מאמץ זה היה שיש לרכז מאמץ עליון למציאת תרופות ולפיכך אין צורך להבין ולחקור את מנגנון הפעולה, אלא להתרשם מה[[פנומנולוגיה]] שלה בלבד{{הערה|סידהרטא מוחרג'י, '''מלכת כל המחלות: ביוגרפיה של מחלת הסרטן''', [[עם עובד]] 2013, עמ' 136}}.
ב-[[1958]] טיפלו פארבר ועוזריו ב[[נפרובלסטומה]] ("גידול וילמס") באמצעות [[אקטינומיצין D]] בשילוב הקרנות [[קרני רנטגן]]. היה זה הסרטן ה[[גרורה|גרורתי]] הראשון שנרפא בהצלחה מלאה כתוצאה בכימותרפיה.
כתוצאה מכך, פותחו תרופות רבות פותחו, ולאט לאט קמהובהדרגה לההוקמה תעשייה ענפה בתחום, אך אותם עקרונות שהביאו לפיתוחם של התרופות הראשונות עדיין קיימים.
== אופן הפעולה ==
[[קובץ:Cancer progression from NIH.png|ממוזער|רמות שונות של שינויים ברקמה מנורמלית (שמאל) ועד לממאירה (מימין)]]
[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הוא שם כללי למחלות שבהן מספר [[תא|תאים]] בגוף מתחלקים בצורה לא נשלטת.
האסופה של תאים אלו יוצריםיוצרת [[גידול ממאיר]] ("נאופלסיה") או שתאים אלו מתקדמים למקומות שונים בגוף ([[גרורה|גרורות]]). הטיפול הכימותרפי תוקף את התאים הסרטניים וגורם להפסקת ההתחלקות והגדילה שלהם, אבל חסרונו הוא שהטיפול הורג גם תאים בריאים, בפרט תאים המתחלקים במהירות (כגון תאי [[מערכת העיכול]], [[מערכת הרבייה]], ה[[שיער]] ועוד). הפגיעה בתאים הבריאים יוצרת [[תופעת לוואי|תופעות לוואי]], אך לרוב הם מתקנים את עצמם לאחר סיום הטיפול הכימותרפי.
הטיפול הכימותרפי תוקף את התאים הסרטניים וגורם להפסקת ההתחלקות והגדילה שלהם, אבל חסרונו הוא שמהטיפול מתים גם תאים בריאים ובמיוחד תאים המתחלקים במהירות (כמו התאים של [[מערכת העיכול]], [[מערכת הרבייה]], [[שיער]] ועוד). הפגיעה בתאים הבריאים היא זו שיוצרת את [[תופעת לוואי|תופעות הלוואי]], אך לרוב הם מתקנים את עצמם לאחר סיום הטיפול הכימותרפי.
טיפול כימותרפי יכול להינתן במספר צורות. צורת מתן תוך-ורידיתורידי ניתנתמתבצע לרוב במספר מחזורים., כלשכל מחזוראחד מהם יכול להמשךלהימשך בין מספר שעות למספר ימים. לאחר כל מחזור תהיה תקופת החלמה של מספר שבועות, המאפשרת לגוף להתאושש מתופעות הלוואי.
בנוסף , ישנם חולים המקבלים טיפול כימותרפי בכדורים. במקרה זה הטיפול הוא במינון קטןנמוך יותר, אך ניתן יום ביומו במשך מספר שבועות או חודשים ובכדורים החדשים אף שנים , עד לריפוי המחלה או לעיכוב התקדמות המחלההתקדמותה. ▼
▲בנוסף ישנם חולים המקבלים טיפול כימותרפי בכדורים. במקרה זה הטיפול הוא במינון קטן יותר, אך ניתן יום ביומו במשך מספר שבועות או חודשים ובכדורים החדשים אף שנים עד לריפוי המחלה או לעיכוב התקדמות המחלה.
== תופעות לוואי ==
התרופות הכימותרפיות נועדו לחסל את התאים הסרטניים. על מנת שלא לפגוע בתאים רגילים, התרופות פוגעות בתאים המתחלקים במהירות (תכונה אופיינית לתאי סרטן) יותר מאשר בתאים המתחלקים בקצב איטי. אולם, ישנם גם תאים בריאים המתחלקים במהירות, והטיפול הכימותרפי פוגע בהם וגורם בכך לתופעות לוואי קשות.
לרוב מצויים תאים בריאים אלו ב[[מערכת העיכול]] ([[פה]], [[ושט]], [[קיבה]], [[מעיים]]), ב[[מערכת הרבייה]] ובזקיקי השערות. בנוסף, ישנן מספר תרופות היכולות לפגוע באבריםבאיברים חשובים כמו ה[[לב]], ה[[כליות]], ה[[ריאות]] ו[[מערכת העצבים]]. עוצמת תופעות הלוואי היא אינדיוידואליתאינדיווידואלית לכל חולה ומשתנה בהתאם לסוג התרופה, מינון התרופה ותגובת הגוף.
סוג תופעת הלוואי נובע ממיקום הפגיעה של התאהתאים הבריאהבריאים וניתן לחלקן בהתאם לאיבר:
* פגיעה במערכת העיכול תוביל ל[[בחילה|בחילות]], [[הקאה|הקאות]], [[שלשול|שלשולים]], [[עצירות]] וחוסר תיאבון.
* פגיעה ב[[מח עצם|במחמח העצם]] תוביל לעייפות, ירידה בספירת הדם האדומה עד [[אנמיה]], ירידה בספירת [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] ופגיעה במערכת החיסונית, ירידה בספירת [[טסית דם|הטסיותטסיות הדם]].
* פגיעה בזקיקי השערות תוביל לנשירת שיער וול[[התקרחות]].
* בנוסף ייתכנו [[צרבת|צרבות]] ודלקות בחלל הפה, רגישות ונטייה לדלקות וכאבים.
לתופעות הלוואי יש מספר תרופות יעילות העוזרות להפחית או למנוע אותןאת תופעות הלוואי, וניתן לקבלן במהלך הטיפול הכימותרפי או לאחריואחריו. תופעות הלוואי נעלמות בהדרגה ככל שהתאים הבריאים בגוף מתגברים על השפעת הטיפול הכימותרפי. לרוב, חולים אינם סובלים לטווח ארוך מתופעות הלוואי אך לעתים עלולה הכימותרפיה לגרום לפגיעה קבועה בלב, ריאות, עצבים, מערכת הרבייה ועוד.
כיום מתבצע מחקר רב בנושא מיקוד הטיפול הכימותרפי (למשל באמצעות ננו -חלקיקים או Antibody-drug conjugate) כך שהטיפול יפגע כמהמעט שפחותככל שניתן בתאים בריאים, וכך תופחתנה תופעות הלוואי תופחתנה מלכתחילה במידה ניכרת.
== קישורים חיצוניים ==
| 