הסכם קהיר (1969) – הבדלי גרסאות

ההסכם העניק תוקף חוקי לנוכחות ה[[פלסטינים|פלסטינית]] ב[[לבנון]] ולפעולותיה על אדמתה. כמו כן ניתן ל[[אש"ף]] חופש פעולה מדיני וצבאי, ואישור להוציא לפועל פעולות [[טרור]] כנגד [[ישראל]] מתוך לבנון. ההסכם העניק לפלסטינים הגנה מפני נסיונות לפרקם מנשקם, אף שהדבר עמד בסתירה למדיניות הממשלה ובניגוד לחוק הלבנוני. מעבר לכך, ראתה ישראל בהסכם זה הפרה של [[הסכם הפסקת האש]] שלה עם לבנון משנת [[1949]]. למרות זאת זכה ההסכם לאישרור של המנהיגות הלבנונית, ולהגברת הפעילות הפלסטינית בלבנון במהלך שנות השבעים. תמיכת לבנון בהסכם הפסיקה עם פלישת ישראל ללבנון בשנת [[1982]], אך ההנהגה הפלסטינית ובראשה יאסר ערפאת המשיכה לדבוק בו.