דימוי הגבר היהודי כאישה – הבדלי גרסאות

הטענה שהביאו אנשי דת ([[כומר|כמרים]] ו[[מטיף|מטיפים]]) [[נוצרים]] בפני קהליהם ובפני [[יהודים]] אותם [[התנצרות|רצו לנצר]] כי ביום שנצלב [[ישו]] ודמו הוקז החליט [[אלוהים]] כי [[בני ישראל]] ישלמו על כך בדמם וידממו מ[[פין|איבר מינם]] פעם בחודש כמו ה[[וסת]] הנשי וכי בכדיי לכפר על דימום זה, "חוטפים היהודים ילד נוצרי שבאמצעות קורבן דמו מנסים להניא את האל מהקללה עליהם"{{הערה|בן-שלום, רם, and Ram Ben-Shalom. “Jewish Martydom and Conversion in Sepharad and Ashkenaz in the Middle Ages: An Assessment of the Reassessment / מרטירולוגיה יהודית והמרות דת בספרד ובאשכנז בימי הביניים: הערכת ה'הערכה המחדשת'.” Tarbiz / תרביץ, עא, no. א/ב, 2001, pp. 279–300. www.jstor.org/stable/23600846.}}. לדעת חוקרים כגון [[פרופסור]] [[רם בן-שלום]] מ[[האוניברסיטה העברית]] הדימוי הזה תרם להחלשת תחושת הביטחון ויכולת ההתגוננות העצמית של בני הקהילות היהודיות במדינות אלה ולאלה נלוו פרעות של נוצרים (כמו בספרד במהלך [[המאה ה-13]] מידי פורעים שהגיעו מ[[צפון צרפת]]) וקישור חולשה פיזית אל הזהות היהודית.

פרופסור בן-שלום מונה במאמרבמאמרים שכתב את [[דוד נתן]], [[תלמיד חכם]] ומלומד יהודי שחי ב[[ארל]] שב[[דרום צרפת]] ב{{ה|מאה ה-15}}{{הערה|שלום, רם בן, and Ram Ben-Shalom. “The Blood Libel in Arles and the Franciscan Mission in Avignon in 1453: ‘Paris Manuscript’, Héb. 631 / עלילת הדם בארל והמיסיון הפרנציסקני באביניון בשנת 1453.” Zion / ציון, סג, no. ד, 1998, pp. 391–408. www.jstor.org/stable/23563454.}}, שמביא בדבריו את דברי המטיף הידוע, הנזיר ה[[דומיניקני]] [[וינסנט פרר]], ל[[אנוסים]] וליהודים מומרים כדיי לחזק את אמונתם ודבקותם בנצרות לאחר [[ויכוח טורטוסה]], נתן מציין כי דבריו של נתפסו כ"מגוחכים" באוזני האישים ממוצא יהודי שבפניהם דרש והטיף, מכיוון שזכרו שמעולם לא חוו [[מחזור]] בעודם בני [[הדת היהודית]]{{הערה|שלום, רם בן, and Ram Ben-Shalom. “The Disputation of Tortosa, Vincente Ferrer and the Problem of the Conversos According to the Testimony of Isaac Nathan / ויכוח טורטוסה, ויסנטי פרר ובעיית האנוסים על פי עדותו של יצחק נתן.” Zion / ציון, נו, no. א, 1991, pp. 21–45. www.jstor.org/stable/23561110.}}. בן-שלום מציע כי בעוד שבכתבי דרשותיו של פרר שפורסמו עד כה, לא נמצא שימוש באידיאומה המדוברת (ישנם כתבים שעוד לא פורסמו אקדמית {{הערה|1=נכון להרצאה שנתן ב-26 בדצמבר, 2016}}), ייתכן שדוד נתן השתמש בדרשות שהיו בנושא זה שאותן הכיר מ[[המסדר הדומיניקני|נזירים דומיניקניים]] או [[פרנציסקנים]] אחרים בצרפת שבזמנו וייחס את התגובה הלועגת והמפקפקת שהביעו היהודים שהתנצרו (בין אם באונס או שמרצון) לדרשה של פרר עליה שמע לסוגיה לא הגיונית זו.