קרבות סג'רה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, {{תמונה להחלפה}}
במקום יחידת קומנדו נכתב מחלקת הקומנדו של גדוד ברק
שורה 69:
אל מול סג'רה ריכז קאוקג'י כ-800 לוחמים, רובם אנשי צבא ההצלה ומיעוטם לוחמים מקומיים, 8 משוריינים עם צריח, 6 משורייני זחל פתוחים, תותחים, מרגמות ומספר מטוסים (כנראה עיראקים).
 
קאוקג'י פתח בהתקפה ב-[[9 ביולי]] 1948 שנמשכה ללא הפסקה עד [[18 ביולי]] 1948. הגנת סג'רה התבססה על שלושה משלטים עיקריים בצפון, במערב ובדרום. המגינים הפעילו יחידתיאת קומנדומחלקת הקומנדו של גדוד ברק שהייתה מתגנבת לקווי הערבים ומניחה שם [[מוקש]]ים שהיו מתפוצצים למחרת בעת ההתקפה. משלטים עברו מיד ליד אולם סג'רה לא נפלה. ב-[[12 ביולי]] 1948 השתמשו תותחני קאוקג'י בפעם הראשונה בפגזי [[רסס]] (שרפנל). מטוסי "[[טייסת הגליל]]" עזרו בהפצצות לילה על ריכוזי התוקפים. ב-[[14 ביולי]] 1948 ערכו כוחותיו של קאוקג'י 8 התקפות בסיוע מטוסים. כל ההתקפות נהדפו, אבל קאוקג'י התמיד בהתקפותיו כי כיבוש סג'רה נעשה בעיניו לעניין של יוקרה. הוא היה שקוע כולו בסג'רה ולא שם לב לכוחות צה"ל הנעים מ[[שפרעם]] לעבר נצרת ב[[מבצע דקל]]. ב-[[16 ביולי]] 1948 הבחינו מגיני סג'רה בתנועת בריחה ניכרת של מכוניות בכיוון נצרת-עילבון.
 
ב-[[17 ביולי]] 1948 פסקה הארטילריה של קאוקג'י מלפעול ונראתה בריחה מכפרי הסביבה. הכפר [[דבוריה]] חתם על הסכם כניעה. הארטילריה היהודית רוכזה על לוביה ונראתה מנוסה המונית משם.