תקופת הגיבוש האתיופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 30:
=== תוודרוס השני: השלטון ===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]] · [[המשלחת הצבאית לאתיופיה (1868)|המשלחת הבריטית לאתיופיה]]}}
בזמן שלטונו של תוודרוס כקיסר, הוא שם לו למטרה לאחד ולפתח את המדינה. הוא שאף לבנות צבא מודרני וריכוזי המבוסס על בירוקרטיה מסודרת ותקשורת מפותחת. כמו כן הוא ניסה לעניין את האירופאים בברית משותפת על בסיס האיבה לעולם המוסלמי. רעיונותיו לא מומשו מכיוון שהיה עסוק בכיבושים נרחבים ומכיוון שהאירופאים היו אדישים לבקשותיו וראו בו גורם זניח. כאשר העביר את עיר הבירה מ[[גונדר]] ל[[דברה תבור]] ויותר מאוחר ל[[מקדלה]] הוא כבר שלט ב[[תיגראי]], ב[[וואלו]] ב[[שוואה]] וב[[גוג'אם]]. על מנת שלא יקרהיתרחשו שוב מלחמות אזוריות בין המצבאיםהמצביאים השונים הקיסר כלא את רוב האצילים המשפעים ביותר במקדלה,. בין האסירים היה נסיך הכתר הצעיר של [[שאווה]] סהלה סלאסי (ידוע יותר בשם [[מנליק השני]]). תוודרוס גידל למעשה את הנסיך הצעיר ואפילו נשאהשיא אותו לבתו [[אליטש תוודרוס]]. מריאם ברח לבסוף ממקדלה ונטש את אשתו ובכך פגע בקיסר באופן אישי. לאחר שאשתו מתה הקיסר נישא שוב, ומאשתו השנייה נולד לו יורש [[אלמיהיו תוודרוס]].
[[קובץ:1867-68 Abyssinia Expedition, (47), Magdala, sentry post over gate, (Custom).jpg|שמאל|ממוזער|225px|הבריטים במקדלה]]
במשך שלטונו של תוודרוס האזור של [[ים סוף]] צויין על ידי מלחמה קבועה בין [[האימפריה העות'מאנית]] ל[[מצרים]] שניהם אויבים מושבעים של אתיופיה, ובהזדמנויות מרובות ניסו להשתלט על אתיופיה. בעקבות זאת ניסה תוודרוס לכרות ברית עם [[האימפריה הבריטית]]. ב[[אוקטובר]] [[1862]] הוא שלח מכתב למלכה ויקטוריה שתעזור לו להילחם כנגד העות'מאנים. המכתב נענה רק כעבור שנתיים, כאשר הקיסר כלא [[אזרח]]ים בריטים. בעקבות כלאית האזרחים הבריטים ב-[[1868]] הצבא הבריטי הגיע לאתיופיה עם כ-32,000 חיילים על מנת להביס את תוודרוס. הבריטים סיכמו עם [[יוהנס הרביעי|קאסה מרצ'ה]] שהוא יוביל אותם למקדלה דרך [[תיגראי]] תמורת כסף וכלי [[נשק]]. תוודרוס הכין את צבאו לקרב ב[[אמבה מריאם|מקדלה]], במקום שבו הוחזקו האזרחים הבריטים. הבריטים החלו את המתקפה ב-[[10 באפריל]] [[1868]] ולמחרת שחרר הקיסר את האסירים, אך לא היה די בכך כדי להציל את חייו של הקיסר. ב-[[13 באפריל]] הבריטים תקפו בפעם האחרונה ובאותו הערב תוודרוס השני התאבד.{{ש}}לפני שהבריטים עזבו את [[אתיופיה]] הם העלו את מקדלה באש.