ויליאם ג'נינגס ברייאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1וועיד\2
שורה 162:
היסטוריונים טוענים שברייאן היה אגואיסט ולא יכול היה לקבל את טעויותיו. הוא עצמו חי חיים נוחים יותר מהחיים הפשוטים שהטיף להם, ורבים טענו שהתחזה לנציג האנשים הפשוטים כדי לקושש קולות. בנוסף, נטען שלא היו לו רעיונות מקוריים ושהוא לא היה חכם מספיק כדי להיות נשיא. ההיסטוריונים מחשיבים אותו למזכיר מדינה גרוע, ואף טוענים שהיה מסוגל להעביר חוקים שיאסרו על עבודה בימי ראשון בשל הנצרות שלו. ברייאן מעולם לא התייעץ עם מומחים, מתוך חשש שהמשכילים הם בעלי הממון.
 
בתוך המפלגה הדמוקרטית, נחשב ברייאן למנהיג אהוד. ב-1962, אמר הנשיא לשעבר [[הארי ס. טרומן]] שברייאן הוא אחד מהגדולים ביותר, ושבזכותו הליברליזם קיים בארצות הברית. ב-1900, כשהיה בן 16, נכח טרומן בועידהבוועידה הדמוקרטית בקנזס סיטי ושמע את נאומו של ברייאן, וכך הפך לתומך שלו. רבים טענו שמסע הבחירות שלו ב-1896 היה המאבק הראשון של ההמונים במיוחסים. ב-1934, נאם הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] לזכרו וטען שהיה כנה, ונלחם כל חייו כנגד עוולות.
 
ברייאן היה מהנואמים הגדולים בתקופתו, ונחשב למנהיג המפלגה הדמוקרטית והאנשים הפשוטים. נאום "צלב הזהב" שלו הכניס את הפופוליסטים למפלגה הדמוקרטית, ופשטותו משכה אליה את השחורים והפמיניסטיות. ברייאן האמין בכוחה של הממשלה לשפר את חייהם של אנשים, וטען ב-1916 שעל הממשלה לקבוע שכר מינימום, לקבוע שעות מקסימום לעבודה, לווסת את שיעורי הריבית, ולאכוף פיקוח על מזון, תרופות ודיור. ברייאן הפך לגשר שהביא קבוצות שונות אל המפלגה, וסלל את הדרך לדמוקרטים ליברלים כרוזוולט עם מדיניות ה[[ניו דיל]]. למרות זאת, רבים טוענים שהיה גזען, כרבים במפלגה הדמוקרטית בתקופה ההיא, ושנחשב לשריד מתקופה של עליונות לבנה שלא הייתה רלוונטית יותר.