צ'ינדיטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (לב, עמו), מאחרי<מאחורי, אחידות ניקוד בהערות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 34:
==הקמה==
[[קובץ:The War in Burma, 1942 - 1945 HU6643.jpg|ממוזער|וינגייט בבורמה ב-1942]]
ב[[מרץ]] 1942, הזעיק [[ארצ'יבלד ויוול]] מפקד "[[פיקוד הודו]]" את [[בריגדיר]] [[אורד צ'ארלס וינגייט]], בכוונה שיקים [[כוחות מיוחדים]], שילחמו נגד הכוחות היפניים בבורמה. קודם לכן, פיקד וינגייט במהלך ה[[המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה|מערכה במזרח אפריקה]] על "[[כוח גדעון]]", כוח מיוחד שהורכב מחיילים בריטים ו[[סודאן|סודאנים]] שלחמו לצד [[פרטיזנים]] [[אתיופיה|אתיופים]], כנגד [[איטליה הפשיסטית|האיטלקים]], מערכה עליה פיקד ויוול. כוח גדעון פעל מאחורי הקווים של הצבא האיטלקי, שיבש את קווי התקשורת שלו ומילא תפקיד משמעותי במערכה לשחרור אתיופיה. וינגייט הציע להקים כוח הדומה ל"כוח גדעון", שיילחם ביפנים באותן שיטות בהן השתמש כוח גדעון במערכה נגד האיטלקים באתיופיה. וינגייט הגדיר את הטקטיקה של הכוח בפיקודו כ"חדירה לטווח ארוך" מעבר לקווי האויב, להבדיל מהיפנים, שהשתמשו בטקטיקה של "חדירה לטווח קצר", כדי לאגף ולכתר את הכוחות הבריטיים במהלך כיבוש בורמה
השם "צ'ינדיטים" הוצע בידי קפטן אאונג ת'ן (Aung Thin), בורמזי שלחם בצבא הבריטי. השם הוא שיבוש של השם "צ'ינתה", שהוא שמה של [[מפלצות וחיות אגדיות|חיה מיתולוגית]] שחציה [[נשר]] וחציה [[אריה]], שעל פי המסורת הבורמזית שמרה על ה[[פגודה|פגודות]]. הצ'ינתה אף שמשה כסמלם הרשמי של הצ'ינדיטים.
שורה 85:
ב-[[31 במרץ]] 1943,{{הערה|[http://www.ordersofbattle.com/Units/UnitHistory?UniX=6177]}} עוד במהלך מבצע בד ארוך, הקים ויוול, בלא ידיעתו של וינגייט, בריגדת צ'ינדיטים נוספת אשר נקראה "הבריגדה ההודית ה-111" ("הנמרים"), ומינה כמפקדה את בריגדיר [[ולטר לנטיין]]. ויוול התכוון להשתמש בשתי הבריגדות לסירוגין במהלך [[1944]], ותכנן שבריגדה אחת תנוח בעוד בריגדה שנייה תצא למשימות. עם זאת, לאחר ועידת קוויבק והחלפתו של ויוול ב[[קלוד אוקינלק]], היה ברור שווינגייט יצטרך כוח גדול יותר. וינגייט, שהועלה בינתיים לדרגת [[מייג'ור גנרל]], הציע לפרק את הדיוויזיה ה-70 אשר הועברה להודו מ[[המערכה בצפון אפריקה]], ולהקים על בסיס יחידותיה [[דיוויזיה]] של חדירה לטווח ארוך.{{הערה|Jackson, Ashley (2006). '''The British Empire and the Second World War''' (1st ed.). London: Bloomsbury Academic. p. 376}} אוקינלק התנגד לפירוק הדיוויזיה, בטענה שהוא זקוק לה לצורך הלחימה הסדירה בבורמה. הוא הציע להשתמש תחת זאת בדיוויזיה ה-81, שהגיעה ממערב אפריקה והייתה מורכבת ברובה ממתנדבים מ[[ניגריה]]. בעקבות תמיכת צ'רצ'יל בוינגייט, נאלץ אוקנליק לקבל את דרישותיו של האחרון, וב-[[24 בנובמבר]] פורקה הדיוויזיה ה-70 רשמית, אם כי בפירוקה הוחל עוד באוקטובר. סלים טוען בזכרונותיו כי פירוק הדיוויזיה היה טעות ונעשה נגד רצונו,{{הערה|סלים, עמ' 216-217.}} וחלק מהחוקרים המודרניים מקבלים את דעתו וסוברים שהיא יכלה להועיל יותר כדיוויזיה סדירה.{{הערה|Woodburn Kirby, Major-General S. (2004b) [1961]. Butler, Sir James, ed. The War Against Japan: The Decisive Battles. History of the Second World War, United Kingdom Military Series. III (reprint ed.). Uckfield: Imperial War Museum and Naval & Military Press. p. 442-445}}
הדיוויזיה החדשה שהועמדה תחת פיקודו של וינגייט, קיבלה את השם "הדיוויזיה ההודית השלישית". [[ג'ורג' סימס]], המפקד הקודם של הדיוויזיה ה-70 (שהיה ותיק מווינגייט ושווה לו בדרגה), מונה לסגנו של וינגייט ומילא את תפקידו בנאמנות.{{הערה|עקביה, עמ' 236.}} בהמשך תוגברה הדיוויזיה בבריגדה נוספת (ה-3), שהועברה אליה מהדיוויזיה ה-81. כך שכוחו של וינגייט כלל בסופו של דבר שש בריגדות (כוח שווה ערך לשתי דיוויזיות בתקן מלא), שתיים שהוקמו במיוחד לשם כך, שלוש מהדיוויזיה ה-70 ואחת מהדיוויזיה ה-81. וינגייט העדיף שהכוח שבפיקודו יכלול בעיקר חיילים בריטים, אם כי שרתו בו גם גורקים ואפריקאים. הוא סירב לצרף לכוחו חיילים [[הודים]], מפני שבאותו זמן דרש [[צבא הודו הבריטית]] שהם יקבלו מזון מיוחד, בהתאם לכללי ה[[בודהיזם]], ווינגייט ידע שבג'ונגל לא ניתן יהיה לעמוד בדרישה זו
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
| |||