הסתדרות העובדים הלאומית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות |
עדכון |
||
שורה 41:
ב-29-30 ביולי 1934 התכנסה המועצה הארצית הראשונה של הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל בתל אביב. המועצה קבעה את היסודות הארגוניים להסתדרות החדשה. נקבעה זיקה בלעדית בין ההסתדרות הלאומית לבין ברית הצה"ר ובית"ר.
בשנים 1995-2004 כיהן כיו"ר הע"ל [[אברהם הירשזון]]. ב-[[2009]] הוא הורשע בגניבת 2.3 מיליון ש"ח מכספי הארגון, ונגזרו עליו 5.5 שנות [[מאסר בפועל]].{{הערה|{{הארץ|עפרה אידלמן ותומר זרחין|שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בעבירות של גניבה|1091196|8 ביוני 2009|}}}}{{הערה|{{nrg|מיכל שפירא|גזר הדין של הירשזון: 5 שנים ו-5 חודשים בכלא|907/766|24 ביוני 2009|}}}} הנאשמים האחרים פרשה היו: עובדיה כהן, ששימש כיו"ר עמותת נוער יהודי למען ישראל (ניל"י), השייכת להסתדרות העובדים הלאומית, וגזבר הכספים של ההסתדרות בתקופה בה עמד הירשזון בראשה. כהן הורשע על פי הודאתו בגניבת 10 מיליון שקלים מקופת עמותת ניל"י והסתדרות העובדים הלאומית. מתוכם העביר שני מיליון שקלים ל[[אברהם הירשזון]], שישה מיליון שקלים לאחיו דוד כהן, שהסתבך בחובות הימורים, ולכיסו לקח סכום הנע בין 328-370 אלף שקלים.{{הערה|{{TheMarker1|חיים ביאור|גזבר הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר יחזיר לה 7.5 מיליון שקל|1.2391605|30 ביולי 2014}}}} יצחק רוסו, מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר, הודה במסגרת הסדר טיעון כי גנב 335 אלף שקל מהארגון וכן סייע לגניבת 565 אלף שקל.{{הערה|{{TheMarker1|עמית בן-ארויה|יצחק רוסו, מנכ"ל הע"ל לשעבר, הורשע בגניבה של 335 אלף שקל; יעיד בקרוב נגד הירשזון|1.550489|14 בינואר 2009}}}} אמציה בונר, גזבר וחשב עמותת ניל"י לשעבר, הורש במסגרת הסדר טיעון בגניבה של 3 מיליון שקל מכספי העמותה.{{הערה|{{TheMarker1|נורית רוט|40 חודשי מאסר לגזבר עמותת ניל"י |1.509405|25 בדצמבר 2008}}}}
משנת 2007 משמש יואב שמחי כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, כאשר בחירות שהיו אמורות להתקיים להחלפתו ב-2012 נדחו בשלוש שנים מבלי מבלי שלחברי הארגון נמסר על כך{{הערה|שם=:0}}, ויאיר שלם מכהן כמנכ"ל הסתדרות עובדים לאומית משנת 2007.
שורה 47:
בשנת 2014 התקיימו בחירות ובהן נבחר שוב יואב שמחי לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות הלאומית.
בספטמבר 2014, עברו עובדות הניקיון ב[[אוניברסיטת תל אביב]] מההסתדרות הלאומית לארגון [[כוח לעובדים]], לאחר שגילו שההסתדרות הלאומית השיגה הסכם קיבוצי שדווקא היטיב עם מעסיקיהם.{{הערה|{{הארץ|רועי צ'יקי ארד|בניכוי השכר והזכויות, מצב המנקות מצוין|1.2438268|19 בספטמבר 2014|}}}}
==עקרונות==
שורה 88 ⟵ 89:
כאיגוד מקצועי מציעה ההסתדרות הלאומית הגנה על [[זכויות עובדים]], [[שכר]] וזכויות סוציאליות, הגנה מפני [[פיטורים]] ואפליה בעבודה, חתימה על [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכמים קיבוציים]], וניהול משא ומתן מול מעבידים ארציים. לחברי הארגון מוצע סל שירותים רחב הכולל בין היתר שירותי ייעוץ פנסיה, ביטוח וקרנות השתלמות..
על הארגון נמתחה בעבר ביקורת בנוגע לפעולתו כ"ארגון מטעם המעסיקים" וחתימת הסכמי עבודה ללא מעורבות העובדים תוך הרעת תנאיהם. משרד הכלכלה אף ביטל מספר הסכמים שנחתמו מסיבות אלה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שי ניב|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000934513|כותרת = משרד הכלכלה פסל הסכמים של ההסתדרות הלאומית|תאריך = 28 באפריל 2014|מידע נוסף = באתר גלובס}}}}. הארגון גם הוכיח עצמו כדואג לתנאי העובדים{{הערה|{{TheMarker1|ז'נאן בסול|הסכם קיבוצי נחתם בחברת HOT: העובדים יקבלו תוספות שכר של עד 16% בממוצע|1.2847487|10 בפברואר 2016}}}}. ונלחם עבורם גם כאשר המעסיקים מנסים למנוע התאגדות{{הערה|{{TheMarker1|ז'נאן בסול|האם זו סוף המלחמה בין ההסתדרות הלאומית למכבי?|1.2835915|1 בפברואר 2016}}}}.
בתחילת 2004 חתמו ההסתדרות הכללית והסתדרות העובדים הלאומית בחתימה משותפת על הסכם קיבוצי עם חברות כוח אדם.
==לקריאה נוספת==
*יהושע אופיר, '''ספר העובד הלאומי''', כרכים 1,2, הוצאת הסתדרות העובדים הלאומית.
| |||