הבדלים בין גרסאות בדף "הסכם לונדון (פרס-חוסיין)"

מ
שוחזר מעריכות של 109.66.166.119 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברעזרא
(כלום)
מ (שוחזר מעריכות של 109.66.166.119 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברעזרא)
עם שובו לארץ, עדכן פרס את ראש הממשלה שמיר בדבר ההסכם אולם סירב, לפי עדותו של פרס, להעביר לראש הממשלה עותק של ההסכם "מחשש להדלפות"{{הערה|1=Shimon Peres, 1995, ''Battling for Peace: Memoirs'', Orion Books}}. בעוד פרס קידם את ההסכם ופנה ל[[ארצות הברית|אמריקנים]] על מנת שיציגו אותו כיוזמתם, כפי שסיכם עם חוסיין, שמיר החליט לטרפד את המהלך{{הערה|1= Efraim Halevy, 2006, ''Man in the Shadows : Inside the Middle East Crisis with The Man Who Led the Mossad''}}. הוא שלח את איש אמונו [[משה ארנס]] ל[[ארצות הברית]] להיפגש עם [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] [[ג'ורג' שולץ]], על מנת להבהיר לו כי ישראל רואה בניסיונה של ארצות הברית ליזום ועידת שלום ניסיון פסול להתערבות בענייניה הפנימיים. בעוד ממשלת ישראל מדברת בשני קולות, העדיף הממשל האמריקאי שלא לקדם את היוזמה. ההסכם הוצג בפני [[הקבינט המדיני-ביטחוני|הקבינט]] במאי, אולם לא הושג רוב לאישורו. פרס עוד ניסה לקדם את "האופציה הירדנית", אולם המלך חוסיין, מאוכזב מגוויעתו של ההסכם ומן הפגיעה במעמדו, נסוג מתמיכתו בה. בדצמבר [[1987]] פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]], וביולי [[1988]] הודיע חוסיין כי ירדן מוותרת על כל תביעה ריבונית בגדה המערבית.
 
יצחק שמיר ושמעון פרס עמדו אז בראש [[פוליטיקה של ישראל#הגושים הפוליטיים בישראל|שני הגושים הפוליטיים היריבים בישראל]]. יצחק שמיר עמד בראש מפלגת [[הליכוד]], ובראש הגוש הפוליטי הימני, בעוד שמעון פרס עמד בראש [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] ובראש הגוש הפוליטי השמאלי. על אף זאת, שני המנהיגים החליטו לשתף פעולה ולכונן [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] לאחר [[הבחירות לכנסת האחת עשרה|הבחירות ב-1984]], כיוון ש[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] לא הצליחה להשיג רוב קואליציוני, ואילו מפלגת הליכוד אמנם הצליחה לכונן קואליציה צרה, אך בתנאים גרועים מבחינתה. הסכם לונדון סימן את לב המחלוקת בין המנהיגים, ואת גבול יכולתם לשתף פעולה. שמיר התמיד בהתנגדותו הנחרצת לכינוסה של ועידה בינלאומית. בשנת [[1990]], עקב כישלונו של פרס להפיל ממשלה בה הוא כיהן, ולהקים במקומה ממשלת שמאל והחרדים צרה מה שכונה לימים "[[התרגיל המסריח]]", הקים שמיר ממשלת ימין צרה יחד עם החרדים. ממשל [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|בוש]] הוסיף ללחוץ על שמיר להסכים לכינוס ועידה בינלאומית לשלום, ובסופו של דבר הסכים שמיר לכינוסה תחת של [[ועידת מדריד]] באוקטובר [[1991]]. זאת בתנאי שהוועידה תהיה טקסית, וכי המשא ומתן שיתקיים בעקבותיה יהיה עם כל מדינה ערבית בנפרד, ולא במסגרת הוועידה. ועידת מדריד אימצה את העיקרון שהותווה בהסכם לונדון שעל-פיו הפלסטינים ייוצגו במסגרת משלחת ירדנית-פלסטינית משותפת, וכי אנשי אש"ף לא ייכללו בה. ישראל זנחה את העיקרון הזה לאחר הקמתה של [[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] ב-[[1992]] ו[[הסכמי אוסלו#ההסכם הראשון|החלטתה להכיר באש"ף]].
 
==קישורים חיצוניים==
24,423

עריכות