עין יעקב (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מבנה החיבור: תיקון קישור
שורה 6:
 
== מבנה החיבור ==
את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי הראשונים שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[רבינו_ניסיםר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]] ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב". במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של [[המהרש"א]] - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
 
== ייחודו של החיבור והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה ==
"עין יעקב" הינו החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים ובכך למעשה ממצב את הספר כחיבור המיועד לתלמידי חכמים המצויים בנתיבות הלימוד של התלמוד. זאת בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות אמוניים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לר' [[משה מפיזענץ]] שראה אור בקרוב בשנת שמ"ט (1589) וחיבורו של ר' שמואל אידילש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, 1627). אף חיבורו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] זצ"ל, "[[עין איה]]", נחשב כפירוש על ספר "עין יעקב".