ציסטת ברטולין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniellefein (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Daniellefein (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 17:
|Mesh=
}}
'''ציסטת ברטולין''', הידועה גם בשם '''Bartholinitis, או Bartholin's cyst''' מתרחשת כאשר [[בלוטת ברטולין]] נחסמת, והחסימה הופכת דלקתית{{הערה|Sue E. Huether (2014). Pathophysiology: The Biologic Basis for Disease in Adults and Children. Elsevier Health Sciences. עמ' 817}}. טווח הגדלים של הציסטה יכול לנוע בין גודל של אפונה לגודל של ביצה בקירוב, והיא מתהווה רק בצידי החלק התחתון של פתח [[נרתיק|הנרתיק]]. במקרה של זיהום בציסטה, עלולה להווצר [[מורסה]]{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, אשר מאפייניה העיקריים הם אדמומיות אזורית וכאב במגע{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. ציסטת הברטולין עצמה אינה מהווה [[זיהום (רפואה)|זיהום]], אך יצויין כי אחת הסיבות להווצרותה היא זיהום, כמו גם דלקת או חסימה פיזית (על ידי ריר, או ליקוי אחר) של צינורות הברטולין, צינורות ההובלה מבלוטות הברטולין אל הפות. במקרה בו מתחיל זיהום, התוצאה היא מורסה בברטולין. הציסטות לא מהוות מחלה המועברת במגע מיני, זיהום שקשור אליהן נחשב לנדיר והסיבה להתפתחותן אינה חד משמעית. באופן כללי, ניתן להניח כי במקרה שבו מופיעה מורסה, הגורם יהיה זיהום חיידקי ולא מחלת מין{{הערה|שם=Rosen2014Chp137|{{cite book|title=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|last=Marx|first=John A. Marx|date=2014|publisher=Elsevier/Saunders|isbn=1455706051|edition=8th|location=Philadelphia, PA|pages=Chapter 137|chapter=Skin and Soft Tissue Infections}}}}.
 
הטיפול תלוי בחומרת הסימפטומים. אם אין תסמינים, יתכן כי לא יהיה נחוץ טיפול כלל. עם זאת, אם הציסטה מתחילה לגרום לבעיות, מומלץ לנקזה. השיטה המועדפת של ניקוז היא החדרת קטטר ייעודי למשך ארבעה שבועות. הסיבה להמנעות מפני חיתוך וניקוז רגילים היא, שהם עשויים לאפשר לציסטה לשקם את עצמה. ניתן לבצע הליך כירורגי המכונה "כיוס", או [[פתיחת ציסטה]] (באנגלית: marsupialization), אך לא במקרה בו הציסטה מזוהמת. אם הבעיות נמשכות, כל בלוטת הברטולין יוסרו. הסרת בלוטות אלה לעתים מומלצת לנשים מעל גיל 40, במטרה לודא היעדר של [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[אנטיביוטיקה]] אינה נחוצה{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
 
ציסטת ברטולין שכיחה יותר בקרב נשים בגיל הפוריות. כשני אחוזים מהנשים יסבלו מבעיה זו בשלב מסוים בחייהן{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}.
 
== סימנים וסימפטומים ==
שורה 27 ⟵ 23:
 
== פתופיזיולוגיה ==
ציסטה בבלוטת הברטולין מתפתחת כאשר צינור הבלוטה, שתפקידו לנקז אותה, נחסם{{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. חסימהבמצב עלולהכזה, להיגרםהפרשות עלהבלוטה ידינשארות זיהוםבפנים, אובמקום עללהיות ידימנוקזות, ויוצרות מעין פקקאת ריריהציסטה{{הערה|שם=Eilber2003Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Benign Cystic LesionsManagement of theBartholin's Vagina:duct Acyst Literatureand Reviewgland abscess|lastlast2=EilberSimmons|firstfirst2=KarynBarbara Schlunt|date=September 2003J.|journal=TheAmerican JournalFamily of UrologyPhysician|issue=31|doiyear=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a22003|volume=17068|pages=717–722135–40|pmid=1291368112887119|author2last3=Raz,Hacker ShlomoYolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. במצב כזהבמקרה של זיהום בציסטה, הפרשותעלולה הבלוטהלהווצר [[מורסה]]{{הערה|{{cite נשארותjournal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management בפנים,of במקוםBartholin's להיותduct מנוקזותcyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}ויוצרותאשר אתמאפייניה הציסטההעיקריים הם אדמומיות אזורית וכאב במגע{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}. ציסטת הברטולין עצמה אינה מהווה [[זיהום (רפואה)|זיהום]], אך אחת הסיבות להווצרותה היא זיהום, כמו גם דלקת או חסימה פיזית (על ידי ריר, או ליקוי אחר) של צינורות הברטולין, צינורות ההובלה מבלוטות הברטולין אל הפות. במקרה בו מתחיל זיהום, התוצאה היא מורסה בברטולין. הציסטות לא מהוות מחלה המועברת במגע מיני, זיהום שקשור אליהן נחשב לנדיר והסיבה להתפתחותן אינה חד משמעית. באופן כללי, ניתן להניח כי במקרה שבו מופיעה מורסה, הגורם יהיה זיהום חיידקי ולא מחלת מין{{הערה|{{cite book|title=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|last=Marx|first=John A. Marx|date=2014|publisher=Elsevier/Saunders|isbn=1455706051|edition=8th|location=Philadelphia, PA|pages=Chapter 137|chapter=Skin and Soft Tissue Infections}}|שם=Rosen2014Chp137}}.
 
== אבחון ==
שורה 33 ⟵ 29:
 
== טיפול ==
במצבהטיפול בותלוי ציסטתבחומרת ברטוליןהסימפטומים. לאאם גורמתאין לסימפטומיםתסמינים, טיפוליתכן אינוכי בהכרחלא יהיה נחוץ טיפול כלל. ציסטות זעירות וחסרות תסמינים צריכות להיות תחת מעקב לאורך זמן, במטרה לבדוק אם הן גדלות. במקרים הדורשים התערבות, ניתן להשתמש בקטטר לצורך ניקוז הציסטה, או שניתן לבצע ניתוחניתן לבצע הליך כירורגי המכונה "כיוס", במהלכואו [[פתיחת ציסטה]] (באנגלית: marsupialization), אך לא במקרה בו הציסטה מזוהמת. במסגרת הליך זה יפתחו את הציסטה כדי ליצור פתח קבוע באמצעות תפרים ([[marsupialization|פתיחת ציסטה]]), במטרה לשמור על ערוץ ההפרשות פתוח. הסיבה להמנעות מפני חיתוך וניקוז רגילים היא, שהם עשויים לאפשר לציסטה לשקם את עצמה. להתערבות מסוג כזה או אחר יש שיעור הצלחה של 85%, ללא תלות בשיטה בה בוחרים להשתמש, בכל הקשור להיעדרות של נפיחות, אי-נוחות, או מראה של תעלה דולפת{{הערה|[http://bestpractice.bmj.com/best-practice/monograph/1060/treatment/step-by-step.html Bartholin's cyst] from BestPractice, BMJ Publishing Group. }}. צנתור נחשב להליך פשוט יחסית, שאין צורך לסביבת חדר ניתוח כדי לבצעו. במסגרת הליך זה, צינורית קטנה עם בלון בקצה (המכונה Word catheter) מוכנסת אל תוך הציסטה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}, הבלון מנופח במטרה לשמור על מיקום קבוע, הקטטר נשאר למשך 2 עד 4 שבועות, מנקז את הנוזלים וגורם לבלוטה להפתח באופן סטנדרטי לאחר הסרת הקטטר. קטטר לרוב לא יפגע בתפקוד הרגיל, אך ככלל אין לקיים יחסי מין בתקופה זו. בשלב מסוים עלול להתפתח בציסטה זיהום, שיתחיל להחלים באופן עצמאי לאחר 3 עד 4 ימים. מרשם למשככי כאבים כדוגמת [[איבופרופן]], וכמו כן טבילות ממושכות באמבטיה עשויים לסייע לחתושה. לצורך זירוז הריפוי עצמו, ניתן להשתמש בקומפרסים חמים. לבסוף, אם מורסה בבלוטת ברטולין מופיעה מספר פעמים, ניתן להסיר את הבלוטה ואת צינור ההובלה בניתוח. הסרת בלוטות אלה לעתים מומלצת לנשים מעל גיל 40, במטרה לודא היעדר של [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[אנטיביוטיקה]] אינה נחוצה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.
 
צנתור נחשב להליך פשוט יחסית, שאין צורך לסביבת חדר ניתוח כדי לבצעו. במסגרת הליך זה, צינורית קטנה עם בלון בקצה (המכונה Word catheter) מוכנסת אל תוך הציסטה{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, הבלון מנופח במטרה לשמור על מיקום קבוע, הקטטר נשאר למשך 2 עד 4 שבועות, מנקז את הנוזלים וגורם לבלוטה להפתח באופן סטנדרטי לאחר הסרת הקטטר. קטטר לרוב לא יפגע בתפקוד הרגיל, אך ככלל אין לקיים יחסי מין בתקופה זו.
 
בשלב מסוים עלול להתפתח בציסטה זיהום, שיתחיל להחלים באופן עצמאי לאחר 3 עד 4 ימים. מרשם למשככי כאבים כדוגמת [[איבופרופן]], וכמו כן טבילות ממושכות באמבטיה עשויים לסייע לחתושה. לצורך זירוז הריפוי עצמו, ניתן להשתמש בקומפרסים חמים. לבסוף, אם מורסה בבלוטת ברטולין מופיעה מספר פעמים, ניתן להסיר את הבלוטה ואת צינור ההובלה בניתוח.
 
== פרוגנוזה ==