האחים המוסלמים – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

תנועת האחים המוסלמים נוסדה ב[[מצרים]] בשנת [[1928]], על ידי מורה צעיר בשם [[חסן אל-בנא]]. התנועה החלה את דרכה ב[[איסמעיליה (עיר)|אסמעיליה]], הסמוכה ל[[תעלת סואץ]], הרחק ממוקדי הפוליטיקה המצרית. [[אסמאעיליה]] התאימה להקמת תנועת האחים המוסלמים עקב הימצאותם של פקידים אירופיים ממנהלת התעלה שחיו בה חיי רווחה לצד אוכלוסייה מקומית ענייה. מתח כלכלי-לאומי זה היווה כר נוח לשגשוג התנועה. במהלך תקופת [[השפל הגדול|השפל העולמי הגדול]] שהחל בשנת [[1929]], חדרה התנועה אל שורות [[אפנדי|האפנדים]] שהיו בין הנפגעים מהמצב הכלכלי, וגייסה, לאורך הזמן, אלפי חברים. בתקופה, בה עיקר פעילות התנועה התקיימה באסמאעיליה, הצליחו חבריה להביא להתעוררות דתית באומה האסלאמית. כמו כן, בקרב פשוטי העם התנועה חיזקה את היכולת של האסלאם להצליח בתחרות עם התרבות המערבית. בחופשת הקיץ של שנת 1932 ביקש [[חסן אל-בנא]] משיח' עבד אלוהאב אלנג'אר לפעול להעברת המרכז הארגוני ל[[קהיר]]. באוקטובר 1932 החל המעבר, כששיאו הגיע בסוף 1933. ב־[[1942]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], הקים [[חסן אל-בנא]] סניפים נוספים של התנועה ב[[ירדן|עבר הירדן]] וב[[ארץ ישראל]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], חברים בארגון המצרי נקטו פעילות אלימה נגד ממשלתו של [[המלך פארוק]]. בעקבות כך, הארגון המצרי הוצא אל מחוץ לחוק במצרים, ומאות מתומכיו עברו לירדן. רבים מתומכי התנועה לחמו ב[[מלחמת 1948]], חלקם במסגרות עצמאיות תחת צבאות [[מדינות ערב]], נגד ישראל. חבר בארגון התנקש בחייו של ראש הממשלה המצרי [[מחמוד פהמי נוקראשי]] ב־[[28 בדצמבר]] [[1948]]. אל-בנא נהרג ככל הנראה בידי סוכני ממשלה בפברואר [[1949]], בקהיר.