חסידות סדיגורה – הבדלי גרסאות

==הדור השלישי==

* רבי '''[[אהרן פרידמן (סדיגורה)|אהרן פרידמן]]''', ה"קדושת אהרן". נולד ב[[י"ב בתשרי]] [[תרל"ז]]. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט בתשרי]] [[תרע"ג]]. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי [[מרדכי פייבוש פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]]. בתקופתו התייסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.

* רבי '''[[שלמה חיים פרידמן]]''', שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד ב[[א' בסיון]] [[תרנ"ז]]), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר ל[[וינה|ווינה]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל ר' [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ']] והיה שותף לה גם ר' [[יעקב פרידמן (אדמו"ר)|יעקב פרידמן]] מהוסיאטין. לאחר [[השואה]] התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו באב]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון [[הצופה]] קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת [[תשס"ו]].

שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים: