פסק דין אדרס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 184:
{{ציטוט|תוכן=יש בה כדי להרתיע צד לחוזה מלהפר את התחייבויותיו על פיו; יש בה כדי להשתלב בתחושת הצדק הרווחת בחברה הישראלית, שעל-פיה לא יצא החוטא נשכר. היא אמנם מנוגדת לאסכולה הכלכלית של המשפט, '''אך תפיסתה של אסכולה זו מתעלמת, לענייננו, מהעובדה, שמדובר בבני אדם בעלי תחושה מוסרית ולא ברובוטים'''|מקור= השופט שלמה לוין בפס"ד אדרס|מרכאות=כן}}
לטענת פרופסור [[
פרופסור אייל זמיר לעומת זאת מוכיח כי קשה לטעון שהלכת אדרס שוללת בוודאות הפרות יעילות. לעומת זאת הוא מציע הנמקה שונה לכך שהלכת אדרס לא יעילה ולכן גם לא מיושמת בפועל. זמיר טוען בהתבסס על [[תורת הערך]] כי הסיבה לחוסר האפקטיביות של הלכת אדרס היא [[שנאת הפסד|שנאת ההפסד]] של האנשים. תורת הערך שפותחה על ידי [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] טוענת כי אנשים לא מודדים תוצאות על בסיס ערכים מוחלטים אלא על בסיס יחסי. כלומר אנשים ימדדו את מצבם לא על בסיס של עושר או עוני אלא על בסיס של רווח או הפסד ביחס לנקודת ייחוס כלשהי. בנוסף, טוענת תורת הערך כי אנשים הם שונאי הפסד – כלומר הגריעה ברווחה של אדם כאשר הוא מפסיד גדולה מהעלייה ברווחה שלו כאשר הוא מרוויח.
| |||