שלום צאלח – הבדלי גרסאות

'''שלום צאלח''' ([[1923]] — [[22 בינואר]] [[1952]], הוצא להורג) מהרוגי המלכות בעיראק.

==קורות חיים==

ב-[[9 ביוני]] [[1951]], ערב עלייתו הצפויה לארץ, נעצר במסגרת גל מעצרים נגד פעילי התנועה הציונית יחד עם [[יוסף בצרי]], סוכן [[המוסד]] שנשלח מישראל. צלאח עבר עינויים קשים ואולץ לחתום על הודאה כוזבת שהוא היה זה שהטיל חומר נפץ על לשכת המודיעין של שגרירות [[ארצות הברית]] בעיראק. הוא הורשע בפני בית דין מיוחד ב-[[5 בנובמבר]] 1951 בהנחת פצצות בכניסה ל-2 מבני ציבור יהודיים, בהנחת פצצה בלשכת המודיעין האמריקאית ובחברות ברשת ריגול ציונית ונידון למוות.{{הערה|שם=דבר, 11 בנובמבר 1951|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1951%2F12%2F11&id=Ar00116&sk=C8B5CE16]}}

ב-[[27 בדצמבר]] 1951 אישר בית הדין העירקי העליון את גזר הדין.

שלום צאלח הונצח בסדרת בולי [[דואר ישראל]] "הרוגי מלכות" ובקריאת מתחם על שמו בשכונת עמישב ב[[פתח תקווה]].

ברחבת [[מוזיאון מורשת יהדות בבל]] באור יהודה מוצגת אנדרטה לזכרם של שלום צאלח ויוסף בצרי ועליה חרותות המילים "תחי מדינת ישראל".

 

==הערות שוליים==