בתיה גוטספלד – הבדלי גרסאות

פעילותן של נשות מזרחי באמריקה הותאמה לצורכי השעה של [[היישוב]], והן קלטו במוסדותיהן את ילדי העולים הדתיים במסגרת [[עליית הנוער]]. בעבור [[ילדי טהראן]] הדתיים הן הקימו את [[משק ילדים מוצא]] וליד [[בית צעירות מזרחי]] בירושלים הן הקימו בית ילדים לקליטת העולים הצעירים, שרובם היו יתומים ניצולי שואה. בשנות ה[[ארבעים]] הן חשו כי הגיעה העת לבנות כפר נוער לילדי העולים הדתיים.

 

 

[[כפר הנוער]] השני שהקימו [[נשי מזרחי באמריקה]] הוא [[כפר בתיה]], שנקרא על שמה של גוטספלד. ב-[[1945]] בחרה גוטספלד את שטח האדמה בפאתי [[רעננה]] בעבור כפר הנוער. לצורך הבנייה היא בחרה את האדריכל [[מאיר בן אורי]], שתכנן יישובים ומוסדות נוספים, בעיקר של הציונות הדתית. עוד בטרם תוכנן הכפר הוא יועד להיות גולת הכותרת של עשיית [[נשי מזרחי באמריקה]] בישראל. קבוצת הילדים הראשונה הגיעה לכפר ב[[אוגוסט]] [[1947]]. המנהל הראשון שנבחר על ידי גוטספלד לנהל את המוסד היה [[חיים צבי אנוך]], שלימד אז בבית המדרש למורים של [[המזרחי]], כיום [[מכללת ליפשיץ]].